הכרוב שלי
אינו סגול
בחרתי בו
לפני הכל
בתוך, עליו
שוכן אני
ואגודל
שוכן בפי
ויום יבוא
ויום ילך
אני נשאר כאן
מחייך
כרובי. רק כרובי
-
ירושלמי לכל הדעות, אוהב בעיקר, חולה רוח, ומכור לריצות קצרות בכיוון אוטובוסים . כרגע מעלה גרה (או לומד איך לביים את זה)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] היי. השארתי לך תגובה כי יש לי עבר מנצנץ עם כרובי... נחמד שיש עוד כרובים בעולם.. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! תחושה של ילד קטן עברה בי לרגע... [ליצירה]
- [ליצירה] זה לא ייאמן, אבל גם אני. ערוגה מחייכת. :) [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את "בתוך,עליו" אופייני למשפטי כרובי... [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר! מלהיב! [ליצירה]
- [ליצירה] דווקא בוגר. איני בטוח כי השם הוא הגדרת הדבר. השם הוא התוכן, הפנים, וקשה לי לראותו כתוחם חיצוני (על אף הופעתו בעולמנו החיצוני- הגלוי-הגלותי כנרדף למוניטין). ועוד, התוהו גם הוא הגדרה- הגדרה לארץ (ראה פשט), ולא עולם חוסר ההגדרה- שם נוח לנו לשים את אלוקים. הקב"ה מופיע, ודווקא- בעולם ההגדרות. הכתיבה עצמה גם מערפלת את ההגדרה של ההגדרה עקב היותה כתיבה תחושתית, של הרגשות, ולא נסיון הגדרה. שכן זו היתה המשימה. בברכת פרוץ גדר, ראובי [ליצירה]
- [ליצירה] אתה לא יכול לומר שלא צפית את התגובה הקודמת... [ליצירה]
- [ליצירה] אני חייב לך תגובה... כמה כיף היה לצאת למסע הזה! העולם הפנטסטי והאגדתי אותו אתה מחווה (כמו גורם לחוות), גורם לי להרגיש צעיר שוב (לא שאני כזה זקן...) שנזכה כולנו להצמיח את הקרן... [ליצירה]
- [ליצירה] הסבר... ההד לא תמיד מסיים את השורה אלא גם מתחיל שורה חדשה, ויותר בפירוט: * כמו עשן ממדורה, רע- בא פשוט לתאר את העשן. * מהדהד ומתמוטט, את- פה צריך לעשות איזה חילוק: מהדהד את קולות המלחמה, ומתמוטט. ותודה לזהירות על הבנת האמת שלה... ותודה לכן על הפידבק! [ליצירה]
- [ליצירה] החורף לא כאן. התיאור כן. [ליצירה]
- [ליצירה] אפשר קצת יותר? מה עם יחסי הגומלין בין האני לאשיר? בין הרבים ליחיד? מחכה... [ליצירה]
- [ליצירה] עוד מעט... חכה עוד קצת, ואולי יהיה גם שיר על טיסה... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה על הביקורת העניינית... [ליצירה]
- [ליצירה] לפעמים הכיסוי הוא זה שמגלה- ולהפך. (או כך זה צריך להיות?) פרידה זה סוג של ציפור- לא? [ליצירה]
- [ליצירה] yeh [ליצירה]
תגובות