השולחן ערוך אחרי הסעודה
כמו לפני צום
פירות וכלי כסף מפוזרים
וקבצים על גבי קבצים
אומרים לי
שעוד חלק מן החיים
מחכה לי שאקרא לו
כרובי. רק כרובי
-
ירושלמי לכל הדעות, אוהב בעיקר, חולה רוח, ומכור לריצות קצרות בכיוון אוטובוסים . כרגע מעלה גרה (או לומד איך לביים את זה)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כה עצוב קבלי * על שיר פשוט נוגה וטוב תיקונון קטון: "או במילות האהבה שהיה לנו.." 'שהיו'- אם הכוונה למילות 'שהיתה'- אם הכוונה לאהבה, ובעצם, אם תשאירי את זה ככה, היא תתכוון לשניהם... [ליצירה]
- [ליצירה] אפשר קצת יותר? מה עם יחסי הגומלין בין האני לאשיר? בין הרבים ליחיד? מחכה... [ליצירה]
- [ליצירה] זה כתוב טוב. (בכל המשמעויות שאפשר למצוא לזה) מפתח: כל הנפח. השיר עצמו נראה כאילו יוצא מנקודת מבט עצמית צרה, ולא רק בגלל הסגנון. (על אף שהוא בהחלט השראה) תודה על ההשראה. [ליצירה]
- [ליצירה] מואבי ולא מואבית בעז, אני אוהב אותך. [ליצירה]
- [ליצירה] אבנים שאין להן הופכין שחקו מים שאין להן מקום בלי אבנים שנהפכו מערבל ואץ-רץ קדימה [ליצירה]
- [ליצירה] ניק יפה. נראה לי שהקלקול דווקא קיים מתחת הזמן, כי מעל הזמן אפשר לכלוא שירים של רגע אחד. סגנון ישיר ופתוח. אהבתי. המשיכי כך... [ליצירה]
- [ליצירה] אין זה קטע שלמדנו יחד, אלא למדנו יחד את השיר עצמו. בתקווה שכל שיר יהיה שיר שיצריך לימוד ולא גירוי רגשי פשוט, מבחינתי השיר הזה הוא מימוש אי-מימוש הפוטנציאל. תודה בכל מקרה על התגובה וגם על השירים שלך, תמיד כיף לנסות לקרוא אותם... [ליצירה]
- [ליצירה] מפליא! יוצא שהספירה נועדה להפנים את מציאות העופרת(=עפר) במוחו של האדם (שהרי הוא בצורת כרוב) עד שתהא מושרשת פנימה. חזק ואמץ! יחי הכרוב! [ליצירה]
- [ליצירה] הסבר... זה התחיל בתגובה של ערוגה לאחד השירים שלי, ובו היא כתבה שלפעמים אני מתיר רסן ונותן למילים לשחק איתי, מה שדי נכון לעתים קרובות. כלומר: אני נותן להקשרים שבין המילים להוליך אותי ביצירה יותר מאשר דימויים חזותיים, נגיד, או רעיון מסועף שהזיתי. כאילו המילים יוצרות יחד איתי את השיר. [ליצירה]
- [ליצירה] אני אשתדל: נוגה וממלא את החלל ששיר אמור למלא. (כן, זה שיר!) אבל אני עוד רעב... [ליצירה]
