[ליצירה]
הגשם מנגן על כולנו, מה? ניגוניו נעימים...
סיום מצויין, אך מעט תלוש. יכול להיות שהיה שם משהו לפני כן?
אהבתי את "עציר". מעולם לא שמעתי את המילה... ההתאמה בין הבית הראשון והשני מושלמת. צל"ש.
הבכי שלך מעורר.
תודה!
[ליצירה]
הכותרת אומרת "את" אבל השיר כולו זועק "אני".
רק בשורה האחרונה הכותב כאילו נזכר בה ומוסיף (כי ככה צריך) "ואיתך".
אני יודע שזה קשה, אבל מה דעתך פשוט לקבל את זה שהקשר נגמר? זהו. תזקוף ראש ותן לזמן לרפא את הפצעים.
[ליצירה]
למה לערב את אלוהים ?
אדרבה ערב אותו ( בכל מכל כל ) במה שאתה- כותב ;חושב ;עושה .גם אם לא במישרין גם אם רק בנבכי השכל
הרופס שלא תופס אותו ..
אבל לומר אלוקים חכם --שם--
( אנני מאמין שאתה מאמין במה שכתבת בסוגריים אבל... זו אמונתי ) לא אומר לך למחוק את מה שכתבת גם לא תשמע לי אבל פעם הבאה או שלא תזכיר את שם השם או שבצורה הרואיה לו כיוצר כצולם אין סופי
כבעל החלומות כולם.
ובקשר לרבנים - אין זו אמתם !זו האמת הנצחית מאז הר סיני שנחשפה בקולות וברקים ועשן
לעני העם כולו ולא נסבול זלזולים שכאלה.
תן כתוב תן את הכבוד.
[ליצירה]
שירה או שיר בדיחה? (זה רציני בשביל בדיחה ורדוד בשביל שירה. ) אולי רמת מציאות מסויימת. מי שרוצה לחיות לו כך... שיקשקש בזנב.
אם אתה באמת מסכים עם תומרית ק. חבל. כי אז אתה רואה את היצר מין כמשו שצריך להתחמק ממנו.
ואומנם יש הרבה אנשים שאצלם סקס הוא ברמה החיתית. להביט בכלבים זה עוד נסיון עלוב להשלים עם מציאות לא מוכרחת. סוג של בריחה.
ואם זה באמת רק בדיחה.. נו, כל אחד וההומור שלו.
[ליצירה]
יפה
סתם מעניין שיש בכתיבה מתרשלת (במובן הטוב) איזו השלמה מפוייסת עם החיים. זה מתבטא בסוגריים (או השד יודע איפה) ובסלנגים.
מן הלך מחשבה שירית כזו, שנשמע כמו: ראינו את הכל -- שמענו את הכל-- ספגנו את הכל-- עכשיו לא נשאר אלא לחייך.
בזמנים אחרים אני עלול להתעצבן.
מה הזולות הזו, שיש בה יאוש מהמילים ומהשיר?
הפשטות המופרזת הזו, שמאבדת לשיר את ערכו הספרותי?
ואותו חיפוי בצורת מילים לועזיות או שמות(השד יודע מאיפה)
אלוהי השירה יודע ש-???