*
ש
בנדודי עננים ריקים מגשם ממשי
תחוש בתרכיז גלותי
המון המטר שמעל
ז
ב
ת
ח
ל
ב
ו
ד
ב
ש.......(שלולית עכורה)
וכשתחזור כבקבוק יין ריק
אל-תשכח המחלץ
שכחנו מרוב שֹכרה אי-
שם!
ועודנו פקוקי ארץ
בהצלחה בארץ השנהב
בעז דרומי
-
...סרפד ותה ורוח הקדים.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] התאורים יפים מאוד, אבל חסר מבט מקורי, מסר מחודש או תהליך נפשי שנובע מן הטבע. חשבתי בראשית הבית הראשון שזה יכול להיות משל לעלם ועלמה בסגנון "האדם תבנית נוף מולדתו". בהמשך לקו מחשבה זה- אהבתי שהאדמה הנביטה אותם והופיע את כוחם בעולם. כי ה' הוא מקומו של עולם והמקיים אותו. [ליצירה]
- [ליצירה] חזק ואמיתי עד כאב. [ליצירה]
- [ליצירה] קודם כל הסיפור הזה עושה כבר האנשה לדמויות, ובעצם כמעט כל יצירה שנכתבת בעקבות התנ"ך. החשש שלך הגיע ברגע שהיהדות הדתית שימשה בתפקיד הצינזורה. (ומכאו השאלה: האם זה מה יש לתורה לתת? אני מתגעגע לבצלאל..) רק אז פתאום הפחד להאנשה, כי ברור שיעקב לא סתם רומנטיקן. אבל לספר את שאר הסיפור של התורה כמו קומיקס של שי צ'רקה זה כבר בסדר. (...) ואם בתורה עסקינן, שימו-לב שפעם ראשונה שאנחנו נפגשים עם רחל זה בתאור "יפת תואר ויפת מראה" ופסוק לאחריו "ויאהב יעקב את רחל" ברור בפשט הכתוב שהוא אהב אותו על יופיה. כנראה שלא כל היהדות זה "שקר החן והבל היופי". [ליצירה]
- [ליצירה] אנ'לא מבין את הצחוק ששזור לאורך הסיפור. הוא לא מפלצתי או מחריד סתם צחוק שלא במקום. רק בקריאה שנייה פתאום הבנתי. קצת בכולופן להתחיל ככה. "קשה להבין ולקבל אותך ככה, ילדה. : ה"צחקתי" הראשון מתקבל על דעתי רק אם הוא בתמימות מה שאין כאן בהלך המחשבות של הצוחקת." [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מבריק. גורם לי לחוות שקיקה וכמיהה. ולהבין שהכל אפשרי. [ליצירה]
- [ליצירה] הקורא בראש - חשוב עליו כשאתה בא להעביר רעיון בשיר-תמונה המשל או המטאפורה חייבים להיות נעימים לקורא, אלא אם כן מטרתך לגרום לו סלידה. גם המילה 'מגלצ'ות' לא ראויה בעניי לשיר. מנהרות בנחיריים לרוב בני האדם זה יגרום דחיה וגועל מידי- לי למשל. [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה אחרונה השיניים האדומות זה עיקר הזעזוע יחיד עם שאר החלקים הקשים אכפת לך לעדן? [ליצירה]
- [ליצירה] מאוד חזק. החיבור בין הרגש לטבע מעצים את שנייהם. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי אתה מצחיק אותי. איפה אתה מוצא אותן? [ליצירה]
- [ליצירה] בקרוב בפורום... לומר לך משהו - כתיבה על דברים כאלו לדעתי, פוגעת לא צנוע וחצופה. כיום התרגלנו לקדש את התועבות וכל גס רוח הופך לאומן. עלינו לדחות כתיבה כזו שפוגעת בקדושת המילים ומבדילה בין גסות המון מחורבנת( לפי הפרוש הלא המוני ) לבין רגש וגוון דק ואומנותי. בקרוב ב"ה אפתח על כך דיון בפורום... [ליצירה]
תגובות