[ליצירה]
חביב
זה כתוב כמו סיפור ילדים נחמד, מהסוג שגם מבוגרים יכולים להנות. לדעתי זה לא ממצה בכלל ודורש הארכה... (לכדי ספר שלם?) ההתחלה הזכירה מאוד סרט.. ההמשך היה חביב קצת הומור ו..לדעתי(אמרתי) תפתחי אותו. (לעומק ובהתרחשות עצמה)
שם- הזקנה והים? חח
לא שמתי לב לאקרוסטיכון עד שכתבת. אני חושב שהוא לא משמעותי למרות שהוא מאתגר; זה להטוט.
(נחמד שהאותיות, במקרה, מסתימות עם סיום הסיפור)
[ליצירה]
במחשבה ___________ צריך טון דרמטי וקריאה מאוד מדוייקת. זה חסרון או יתרון???
ה! כתבתי פעם כמה שורות עבורך:
מקונכית לבבי צפיתי
עשנה כי כלה כליל
ומתוך עפרה היא זונקת
קולותיה אלף חליל.
נכתב פעם בעיקבות תגובותיך
[ליצירה]
ידידיה,
הכי טוב שלך שקראתי. הבאת אותי אל סף דמעות. המון חומר למחשבה.
כבר בהתחלה עם המפגש הראשון בפנינים ניסתי להגדיר אותן ואמרתי לעצמי שהרופא הזה פשוט רוצח.
הרי זה טבע הרוצחים להשתלט על נפש(?) הנרצחים, לשאוב מהם חיים.
אולי זה רק אני אבל, נדמה ש, המפגש עם האישה מבלבל בשל המעבר החד מאלמות של הגיבור לפרץ הדיבורים. הסיפור שינה מנגינה פתאום. גם המעבר בין התקפתה אותו להתחננות "תחזור בבקשה" הייתה לי מהירה מדי. נדמה שיכולת להעביר זאת בדרמתיות יותר. כשם שהחסרתי פעימה בחלק הראשון בפיסקה תשע, למשל, הייתי רוצה גם פה שחילופי הדברים (למרות שרק היא מדברת, כיודוע גם חוסר תגובה היא תגובה) יהיו כך שיהיה מרווח "עותק נשימה" בין דיבור לדיבור, . אני מניח שאתה מבין למה כוונתי...
בקיצור- יהלום אמיתי אך לא מלוטש.
[ליצירה]
מזדהה עם הלך המצב רוח.
אהבתי שהיא כותבת ואתה עושה פעולה מאוד..
וההמשך כבר היה נראה לי, כסכום שלך מאוחר בערב לכל הפרשיה.
על דף נייר (שחוק מרוב כתיבה, כן, אתה)
דו"ח לקוראים ועזבו אותי קצת בשקט.