[ליצירה]
אני מתלבט..
במחשבה שנייה נראה לי שאין חיבור גדול מזה לטבע, לאלוהים. בשונה מתפילה רגילה שכלואה בבתי כנסיות כאן היא כולה מתפרצת החוצה אל העולם. מצד שני זה עדיין תפילה ודיבור ו-
"לצלול בצללי מעל אל
בְּלִיל החיים
הנסוך
באבנים, בחול,
בְּבִּלְעֵי הקרקע אשר בה" (-מדהים)
אינו דומה כמו פשוט לקפוץ ישר עם כל הגוף לארגז החול של החיים . (למשל, קורבנות הם ביטוי לכך..)
אולי זה המקסימום חיבור שאפשר באין שכינה ומקדש.
(ולא ארחיב על כך כרגע)
תכונה שאני מאוד אוהב בשירך, שהם מדוייקים ועשירי משמעות.
תודה לך!
[ליצירה]
מזדהה עם הלך המצב רוח.
אהבתי שהיא כותבת ואתה עושה פעולה מאוד..
וההמשך כבר היה נראה לי, כסכום שלך מאוחר בערב לכל הפרשיה.
על דף נייר (שחוק מרוב כתיבה, כן, אתה)
דו"ח לקוראים ועזבו אותי קצת בשקט.
[ליצירה]
בקרוב בפורום...
לומר לך משהו - כתיבה על דברים כאלו לדעתי, פוגעת לא צנוע וחצופה. כיום התרגלנו לקדש את התועבות וכל גס רוח הופך לאומן. עלינו לדחות כתיבה כזו שפוגעת בקדושת המילים ומבדילה בין גסות המון מחורבנת( לפי הפרוש הלא המוני ) לבין רגש וגוון דק ואומנותי. בקרוב ב"ה אפתח על כך דיון בפורום...