הטרחת עט
בזבוז מילים
כתיבה לבטלה
כך כותבים הכל, במחילה
ואותי תוקפת חלחלה.
בעז דרומי
-
...סרפד ותה ורוח הקדים.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נהדר! [ליצירה]
- [ליצירה] שפוך חמתך לא לבטלה לא לחלחלה כן למחילה כן למילה טובה! [ליצירה]
- [ליצירה] חח במקרה שלך, אי אפשר להגיד שזה סתם להטריח את העט, וסתם לבזבז מילים, ובטח ובטח; שזו לא כתיבה לבטלה! אתה כותב נפלא, ליתוש. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חייב לך תגובה המילה ה 10 אומרת הכל. בדקתי. אל תשאר בתוכה. [ליצירה]
- [ליצירה] אין ספק שכל אלה הם ביטויים לדוד. ידועים לכל-- אינך חושב שהיה טוב יותר להוסיף נופך משלך עליהו? [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפה וטוב שנתון לפרשנות ענפה. המילה האחרונה לא מתנגנת כל כך. יש בשיר הזה איזה מיזוג בין חומר לרוח. את החומר מבטאים מושגים כגון: הארץ, בור, צלקת. ואת הרוח: החור הריק, יד שמימית וכדו'; עכשיו, היד השמימית מבטאת יותר מכל את אותו מיזוג, כי יד היא אחד האברים שפעולתם חומרית גם רוחנית. מצד אחד ערטלאית בנתינה, ליטוף, תפילה. מצד שני היא אחד הכלים המרכזיים להכרת העולם בדרך בלתי אמצעית, מגיל הינקות ועד זיקנה, דרך חוש המישוש המגושם. מאידך החוש הזה מזוכך ומעודן יותר בדרך כלל בעור כף היד. כך "אצבע אלוהים" מורה על תנועה ארצית-פיזית שאינה אלא אות וסימן לגילוי האל. גם המים הפורצים לבסוף מצלקת ההלחמה מבטאים את זה. מים נוזלים ממרומים ומפרים את האדמה. ישראל מתפללים לגשם גשמי משמים כדי להצמיח יבול שעשרות מצוות רוחניות תלויות בו ומתממשות. [ליצירה]
- [ליצירה] מה גורם לאדם לחבור אל המכונה החיבור שלה לזמן, לטבע, לנופים, לבסיס העולם, היות שגם בה יש קצת נפש היות שהאדם גם הוא יסודו בחומר עפר. איזה ברזל נושם וחם! [ליצירה]
- [ליצירה] תפילה גדולה, אך אני לא מוצא אותה שונה בהרבה מהתפילה הרגילה... טוב, לפחות לא מהתפילות שלי. יש משהו מייאש בתפילה הזו שאבודה מראש. פתחת אותה ב"יהי רצון" והסיום נושא את שם השם על שפתיו. והרי זה היפך ממה שהתפילה אומרת. כי יש שלב שבו הזכרת הקב"ה בשמותיו.. "אבא אני אוהב אותך" וכדו' צריכה להעיק לא בגלל הריקנות, אלא דוקא משום שאין עוד צורך בהם. [ליצירה]
- [ליצירה] חביב זה כתוב כמו סיפור ילדים נחמד, מהסוג שגם מבוגרים יכולים להנות. לדעתי זה לא ממצה בכלל ודורש הארכה... (לכדי ספר שלם?) ההתחלה הזכירה מאוד סרט.. ההמשך היה חביב קצת הומור ו..לדעתי(אמרתי) תפתחי אותו. (לעומק ובהתרחשות עצמה) שם- הזקנה והים? חח לא שמתי לב לאקרוסטיכון עד שכתבת. אני חושב שהוא לא משמעותי למרות שהוא מאתגר; זה להטוט. (נחמד שהאותיות, במקרה, מסתימות עם סיום הסיפור) [ליצירה]
- [ליצירה] אנ'לא מבין את הצחוק ששזור לאורך הסיפור. הוא לא מפלצתי או מחריד סתם צחוק שלא במקום. רק בקריאה שנייה פתאום הבנתי. קצת בכולופן להתחיל ככה. "קשה להבין ולקבל אותך ככה, ילדה. : ה"צחקתי" הראשון מתקבל על דעתי רק אם הוא בתמימות מה שאין כאן בהלך המחשבות של הצוחקת." [ליצירה]
- [ליצירה] למה לערב את אלוהים ? אדרבה ערב אותו ( בכל מכל כל ) במה שאתה- כותב ;חושב ;עושה .גם אם לא במישרין גם אם רק בנבכי השכל הרופס שלא תופס אותו .. אבל לומר אלוקים חכם --שם-- ( אנני מאמין שאתה מאמין במה שכתבת בסוגריים אבל... זו אמונתי ) לא אומר לך למחוק את מה שכתבת גם לא תשמע לי אבל פעם הבאה או שלא תזכיר את שם השם או שבצורה הרואיה לו כיוצר כצולם אין סופי כבעל החלומות כולם. ובקשר לרבנים - אין זו אמתם !זו האמת הנצחית מאז הר סיני שנחשפה בקולות וברקים ועשן לעני העם כולו ולא נסבול זלזולים שכאלה. תן כתוב תן את הכבוד. [ליצירה]
- [ליצירה] השתגעת? מצטער, זה פשוט מזעזע. לו לקחת את השואה לאישי ,בסדר.. אבל זה? לקחת את האישי לשואה? כמו שמזעזעת ההשוואה של קטיף לשואה. (יחסית לזה עוד מובנת) הייתי אוהב לו הדימויים לא היו של השואה, אבל אז זה לא היה זה... במיוחד מהקרון ולסוף. תחשבי על זה. ולא משנה כמה שזה כתוב מצויין. [ליצירה]
- [ליצירה] עוד מעט נחמה אני לא מאמין שאפשר לתאר זאת יותר טוב. אבל האמת לא התנפצה, ועם כל הכאב הנורא לעולם לא תתנפץ. אך גם אני עד היום מתקשה להתפלל.. כאילו המילים הפכו קליפות שום ריקות.. חסרות משמעות. חסרוני. [ליצירה]
- [ליצירה] האמת שהיא לא נראת לי מקצועית למרות שהיא יפה משהו לא טבעי כאילו פלאי הטכנולוגיה התערבו יותר מדי . אבל אולי אני טועה הכל עינין של זוית. [ליצירה]
תגובות