הטרחת עט
בזבוז מילים
כתיבה לבטלה
כך כותבים הכל, במחילה
ואותי תוקפת חלחלה.
בעז דרומי
-
...סרפד ותה ורוח הקדים.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נהדר! [ליצירה]
- [ליצירה] שפוך חמתך לא לבטלה לא לחלחלה כן למחילה כן למילה טובה! [ליצירה]
- [ליצירה] חח במקרה שלך, אי אפשר להגיד שזה סתם להטריח את העט, וסתם לבזבז מילים, ובטח ובטח; שזו לא כתיבה לבטלה! אתה כותב נפלא, ליתוש. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חייב לך תגובה המילה ה 10 אומרת הכל. בדקתי. אל תשאר בתוכה. [ליצירה]
- [ליצירה] טעות נעימה אהבתי את רגישותך למילים ואת התאורים העדינים. כאותה חסידה שקיימת רק באגדות, כך 'אותם רגעים' יחלפו יעלמו. כן לפעמים נדמה שנולדנו בטעות, שהכל לא-צריך-להיות-כך. כמה טוב לך שלמרות הטעות, בענייך היא; 'טעות נעימה'. [ליצירה]
- [ליצירה] מצטער מראש... יתכן שאני סתם לא אוהב את זה. -יש לו זרימה.. אתה זורם טוב בכתיבה! זה בריא. אולי בגלל ה-בלבלות. מזכיר לי: 'אכול בלבלות' :איכס. נשמע לי פליטת פה.. לא רצינית.. לא שקולה. ( זה מה שאני עושה כרגע?) הבית הראשון שורד בקושי. הו, אני מתחיל להבין: בית א- שורה חלשה: "כי על אף שיש ארץ ישראל". לא הייתי מסביר את קיומה בידנו ביש. היא קיימת בלי קשר. בכלל לא מתאימה המילה 'יש' למקום. בית ב- "על שאנו"- מסורבל. זהו, זה מה שהוצאתי. קח לצומת לבך. שקול דברי. תרצה תתקן. [ליצירה]
- [ליצירה] טעם לפגם ככה: כתיבה מתרשלת! את אלופה בזה. באמת. אבל לא צריך להגזים... סוגריים זה חלק אומנותי, אבל במינון הנכון וכשזה בא במטרה מכוונת ומחייבת. היום כל השירה (הנכתבת כמעט) מתרשלת לא משנה אם היא דומה לסגנון עתיק או מודרני יותר. כולנו חוטאים בזה! תראי, זה לא פשוט לכתוב ברישול יפה כל-כך. זה לדעתי נובע בדר"כ מתוך איזה שממון או יאוש-השלמה... אבל כשזה מוגזם וחוזר על עצמו עד כדי עמימות (כפי שמישהו כתב) יש בזה טעם לפגם. [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] נסיון אחרון אולי זה פשוט לא הטעם שלי--- ואולי אני מסרב להנות מניחוח האגדה ועולם הדמיון יחד עם הסיפור הנוגע ללב שמתרקם איתו. מה עשית? לקחת אגדה מפורסמת ומרגשת. באמת. כתבת אותה מחדש אבל הרבה פחות טוב מבחינה אנושית: היחס למוות אדיש פי אלף מכל הכיוונים ולא מאפשר בסופו של דבר אף הזדהות עם הילדה. מבחינת הסגנון אפשר להתווכח, אני קורא לזה סרט מצוייר. אפילו בשיר צריך זהירות (במיוחד בסגנון כזה) הגבול דק בין אמינות לחוסר אמינות.. קראתי את התגובה של אסף ארצי שלמרות שהוא דורש לשבח מעצם התגובה עולה מה שאני מנסה לומר. קצת לא נעים לי כי זה מוטיב סגנוני אצלך הדס. ושוב, לטעמי. [ליצירה]
- [ליצירה] הייתה לי הרגשה שאני קורא איזה צופן, ואם רק הפענח אותו אוכל לברוא גולם כביר עם שש זרועות ושבע עיניים. בזמן פנוי אבדוק אם יש כאן ומה... [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי ש,העולם הבא, גם הוא בעולם הזה. גם פה עוברים עלינו כמה וכמה גילגולים הבובות הפכו לחלומות המעבר חריף: לא עוד 'מיטה חלומה' אלא מבט בוגר יותר המסוגל לקלוט גם מות. הבובות הממשיות ( והילדותיות יותר ) פינו מקומן למחוזות החלום הנשגב והבלתי נתפס... . ולפעמיים מתחשק פשוט לחבק איזה דובי או פילי... [ליצירה]
- [ליצירה] אולי הקטע השני מעט קיטשי אבל הוא לפחות אמיתי ומבטא את העיקר. אפשר לומר גם שהוא עמוס בבית הראשון. לדעתי כל בית יפה בפניי עצמו, אלא שהשיר כולו לא מפותח מספיק ובמצב גולמי. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה יפה. יש תקווה מחר? [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין לדעתי היא בסופו של דבר נהנתה בארמון מהפאר והכבוד היא בטח השלימה מתי שהוא עם בעלה אחשוראש אולי היא למדה לאהוב את הצפרדע השיכור הזה? [ליצירה]
תגובות