פעם ידעתי שאני

היום אני לא

יודע נפשי הנפתלת.

כנחש קדמוני

משוך ובוער

כתלתלי אדמוני.

פעם ידעתי שורשיי

מפרכסים באוויר

נושמים ורווים אור:

 זיו קרן נשברת..

ומטר עז ניתך עליהם.

היום אני לא

יודע מה היה לי אז

הרי שורשיי במסתרי אדמה

בחביון חשכה, ערפל, אופל!

יונקים מים – תורה!

מעיין נובע טללים

הזולגים על גזעי:

גזע זית עתיק.

פעם חשבתי שאני

היום אני לא

עץ הפוך – שורשיו למעלה

היום אני סוף-סוף

כאחד האדם

אך זוכר ימים

מתוך ההפיכה.