הכה צור בסלע
לצידו ילודה מצלע
הבריק ניצוץ
נדלק המוץ
אש אש
אדם התאושש
"בורא מאורי האש"
בעז דרומי
-
...סרפד ותה ורוח הקדים.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לא הבנתי מה הקטע. להראות שהתורה מתאימה למדע? היא בכל מקרה לא תואמת את המוסר האנושי ומה הטעם. [ליצירה]
- [ליצירה] אורז א תחיי בלעדיי הכוונה שהיא כן תחיה בלעדיך? [ליצירה]
- [ליצירה] כולו להט , ואודי עשן וגחלים הבו לי אש !הגעת לנקודת הרתיחה לשיא לכתר. קריאה שנובעת מיאוש? זנב בוער של שועל או חתול ? את הבערה תיקח מעם המזבח מעם המחת מריצפת האש .את האפר מעם התפוח , של פרות קדושות נשחטות ,תחת שמיים אדומים ואויר צחיח זרה אותם על לשונך .ישרף כפי שאתה כלכך רוצה , אבל על תמות בצמא אל תכווה לנצח אל תאבד את האוביקטיביות ו הפכחון ,שללא מי טל מרוים מצננים וממתנים ,אי קימים ? נשרפים. ואל יהיו דברי אלו בענך לצנינים , לקש יבש מאוכל ,קבל את חסד המיים לצד תבערת הדין, " יקוב הדין את ההר " לצד "פוטר מיים ראשית מדון "-- ויאוש החזון . ואז תוכל להקדיש לנטשה זאת בשלמות במדה הנכונה ולא כצונמי ככפית הגיגית. [ליצירה]
- [ליצירה] משהו משהו. ורק בשביל הצלילים גם בלי לנסות להבין, הצבע, הברק, המשחק, איזה כיף! ואפשר לוותר בקלות על חושי המחשבה, שלא אהבו לרגע (מסיבה הידועה רק להם) את המשפט הפותח, למשל. ולקרוא שוב ומתוך המילים עצמם ללכת לאן שהן מובילות, כמובן. ואם לסכם את השיר פשוט בשתי מילים: "חצוף ונכסף--" [ליצירה]
- [ליצירה] שומעים לאורך השיר את הצחוק המתגלגל. [ליצירה]
- [ליצירה] יש!!! אותם מוטבים עצובים בשירך הופכים חגיגיים כל-כך. אהבתי מאוד את כל ההקבלות. במיוחד חלון מול ערפולי מחשבתי... רואים שכתבת אותו בהתרגשות. שירים מסעירים אותך, לא? התמלאתי בסוף ביש. ולכן ועדת ההמלצות מצאה לנחוץ- להמליץ! [ליצירה]
- [ליצירה] ביקורת ופתרונה אין מה לומר ההתמודדות עם הנושא ראויה להתפעלות כמו הרבה שירים שלך ואין צורך להרחיב על כך. הדס, קחי נשימה, אני החלטתי להשאיר את הביקורת הדינמית והבוטחת שלי. תראי כמה שזה פשוט לבסוף.... או שלא החריזה איכזבה אותי. לא נראה לי שצריך להשקיע כזה מאמץ כדי לקרוא. עד שמגעים לסוף - החרוז הסוגר מתגנח. שני החורזים באמצע הרבה פעמים מתמלמלים כש-השני מקוטע יותר ולא משלים כמו שצריך את החרוז שלפניו. אולי זה נובע מהנסיון לשמור על החריזה החיצונית. אם כך צר לי זה לא עוזר. *************************************** שמתי לב פתאום שאם אני קורא לאט יותר זה מסתדר, אך אין בזאת לבטל לעניות דעתי את הביקורת כי במבט ראשון-שני-שלישי ועדיין נראה שמדרך הטבע והתנהלות השורות הקריאה מהירה מסקנתי היא שכך זה צריך להיות כתוב: יסתלק לו! נער רועים מן הפלך על נבלו ודוביו, שירתו הלוהבת איך העזת לחשוב שאולי ואוהבת - לא תתן בת שאול את עיניה בהלך הכיוון ברור יש כאן צורך לשנות את מבני הבתים, אלא שנראה לי שאז לא תסיגי הדס את הרצף התבניתי המאוחד, כי בית-בית ומבנהו, לא כן? או אז או שתוותרי על כך או שתכתבי כמה בתים מחדש!! בהצלחה! בעז [ליצירה]
- [ליצירה] האם נקודות התורפה תוקנו. [ליצירה]
- [ליצירה] אין ספק שהכותבת נותנת ביטוי למחשבותיה. אבל זה נראה טיוטה ראשונה. אני הייתי עובד על זה עוד. יש לך את כל הזכות לבטא מחשבות. אך נכון היה, לדעתי, להעביר אותן סינון של המוח הביקורתי כדי שיהיה להן גם ערך פיוטי. [ליצירה]
- [ליצירה] שירה ותפילה מעורבבים יחד. התפעמתי מאוד מ.. "לַאוֹר הגדול אינני יכול יחידי – לאוּת תוקפתי בשלשלת." מופלא בעיניי המעבר מהאישי ביותר לכללות שהופכים לאחד. [ליצירה]
תגובות