הכה צור בסלע
לצידו ילודה מצלע
הבריק ניצוץ
נדלק המוץ
אש אש
אדם התאושש
"בורא מאורי האש"
בעז דרומי
-
...סרפד ותה ורוח הקדים.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לב- ערכתי כמה שינויים והוספתי בית. תודה למגיבים עד כה בגלוי ובאישי. יוה"כ שמח! אל תשכחו לאכול הרבה לפניי הצום וגם לצום מעט. [ליצירה]
- [ליצירה] יפיפה. זה מדהים. צלול כמיים. אתה חושב שזה בסדר לכתוב דברים כאלה, בעלי אווירה ארוטית מובהקת? ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ [ליצירה]
- [ליצירה] זה הטוב ביותר שלך שקראתי. ועד מאה ועשרים שתזכה לכתוב שירים בוערים ומגלי סוד מתוככי ליבך הכלול ומאוחד באינסוף. [ליצירה]
- [ליצירה] מתי כבר יבוא היורה....? [ליצירה]
- [ליצירה] מזכיר לי שירי זלדה ככה: בבית הראשון המילה דם בוטה. (מילים כאלה אם מפזרים על ימין ועל שמאל מאבדים מעוצמתם) כאן תחליפי אותה. חולות זכוכית - אהבתי !!! חץ נושך? את מפנטזת, אבל מותר לך. כדאי שתפרידי בבית האחרון בין 'עורב' שורה 4 ל 'אך'. את חוזרת הרבה על ה"לו רק" וזה מצויין. ("ו-לו רק" ה ו' ממש במקום) בשיר כזה אין כמעט מקום לדיוקים. בקשר למה שאמרה תחיה(?) אז משוררים של היום לא יותר חופשיים. בכלל לא. אני משוכנע שריה"ל היה נשאר משורר גדול גם בתקופתנו אנו, המודנית. כמוהו שאר אבירי השירה, כותבי החרוזים, המשקלים והכבולים בכללי שירתם למניהם. להפך נראה אותך, אותי וכל כותב מודרני כזה או אחר כותבים כמוהם... רק אז תוכלי לדעת שכתיבתך מודרנית ומשוחררת באמת. (למרות שזה לא מחייב) כותב מודרני היום - טוב עדיף לא לדבר. [ליצירה]
- [ליצירה] שכויח לך. [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין שדוקא עם זה את מתמודדת כמעט בעליצות ושיכרון חושים. [ליצירה]
- [ליצירה] מאוד מאוד דעי שאהבתך מחלחלת למרות הכל. זה טבעי ויפה לרצות להעניק ולקבל חזרה, אך העולם אינו מושלם. מטרתינו היא איפה להעניק מתת חינם, לגמול חסדים להוסיף אהבה על שנאה, ובאשר לשכר.. לו אדם אחד יפרכס מעט ואטימותו תיסדק יהיה זה שכרנו. [ליצירה]
- [ליצירה] באמת שאלה מה קרה לך- את חושבת שזה בסדר לכתוב כך? זה חזק זה מדהים אבל--- [ליצירה]
- [ליצירה] אפשר ומוכרחים אסף לא הבינות אותי עד הסוף, אולי לא הייתי מספיק ברור. אומר זאת באפס מילים כמעט: "דָּמוֹ דּוֹהֵר לַשָּׁוְא בְּמֵיתָרִים" - לא!! "אֶפְשָׁר לְהַשְׁווֹת אֶת בֵּטְהוֹבֵן לַאֲדוֹן עוֹלָם?" כן!! (זו מטרתנו) "מִלִּים בְּנוֹת אַלְמָוֶת בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת" - שם שורר המוות. שירה ותורה אמיתיים הם בחומר, בנפש, בעולם הזה. השאלה היחידה היא איך?--- * אין כוונתי להתריס ולהכעיס ולעקור ולשרש אני מודע לעובדה קיימת, כואבת, בת שנות אלפיים. את הלשון החיו ככל האפשר - ממנה השירה. את התורה צריך וחובה(סוף-סוף)להחיות! * נ.ב הביטויים החרפים על התורה לא לחינם ב " " [ליצירה]
תגובות