.JPG)
פנים אל פנים
ערוגה .
-
מינימליסטית
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וואלה, גם אני שמתי לב לצלב בחלון.. תמונה מעניינת ביותר, מביעה מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] יש פה את שלושת הדתות, את הנצרות מסמל הצלב בחלון למעלה. חלפו עם הרוח. מפגשים של עיניים. ותו לא. תמונה יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] תמונה מדהימה, והשחור לבן - גאוני ומתבקש, יכולתי לבהות בה המון... [ליצירה]
- [ליצירה] מעבר חטוף ומפגש בין שני עולמות קוטביים [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] המשך לתגובה הקודמת:.......שהמציאות הועידה אותם לחיות על אותה פיסת ארץ תוך כיבוד הדדי. זה אפשרי, זה בלתי נמנע, זה עדיף על שפיכות דמים אין סופית שתכחיד את שני העולמות ותשאיר ארץ חרבה. [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר! טוב מאוד שהשארת הרבה מהבניין למעלה. זה מכניס לאוירה, לפני שהעין מגיעה אל האנשים. קצת הפריע לי הדבר הלבן בתחתית התמונה, שקוטע את גלגל העגלה. [ליצירה]
- [ליצירה] אחת התמונות היותר טובות שראיתי!! זה בירושלים בדרך לרובע אחרי הרמזור שם או שממש הגזמתי בניחוש? תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד השילוב של הבניין הבהיר ברקע יחד עם הדמויות הכהות בפוקוס מוסיף המון [ליצירה]
- [ליצירה] הקומפוזיציה ג-א-ו-נ-י-ת. בדיוק מה שאני אוהבת. אחלה קוויות. יש פה גם אור מעניין, נדמה שהאור על הכביש והבניין הוא אחר לעומת האור שנופל על הדמויות. אם לא הטשטוש של האדם החרדי הייתי חושדת בך בביום. (וזה לא נאמר לרעה, ממש לא.) ההערה היחידה היא כמו שחף- חבל על המשהו העגול הבהיר למטה שטיפטיפה מסתיר את הגלגל. מעניין אותי לראות עבודות צבעוניות שלך פעם. [ליצירה]
- [ליצירה] אם לא הייתי מאמינה ביכולת של תמי לכתוב יותר טוב, לא הייתי טורחת. כישורי הכתיבה שלי לא שייכים לכאן, כי לקרוא אני יודעת. ובניגוד לאחרים, משתדלת גם לקבל ביקורת. אני מציעה שכל אחד ינהל את המלחמות של עצמו. [ליצירה]
- [ליצירה] אני הבנתי את זה אחרת מממזר- על התחושה הרעה שיש לנסיך כשהוא נשאר במקום ללכת. ככה זה שגדלים- צפוף לך בפעמון של זכוכית, שני הרים כבר לא מספיקים לך וגם מהבלורית הבלונדינית לא נשאר הרבה. הרעיון מקסים. את מוציאה את היצירה מההקשר התמים הידוע, ומציגה באמצעות אותם סמלים ידועים מערכת יחסים סמביוטית וקצת מפחידה. אבל- ריבוי השיבוצים מכניס את הקורא אוטומאטית לעמדת "קראתי את זה כבר, הייתי שם". אלפי שירים נכתבו בהשראת הנסיך הקטן, רק באתר הזה יש בטח 20, אבל כדי לבדל את הרעיון שלך את צריכה או להפחית את כמות השיבוצים, או לקחת אותם צעד אחד קדימה, קצת יותר נועז. כי עד "כלאתי ב כבשים" אי אפשר לדעת שמדובר במשהו אחר. וגם את, משהו אחר. זה ודאי. [ליצירה]
- [ליצירה] זה עצוב מאוד. זה כתוב מיוחד מאוד. *. [ליצירה]
- [ליצירה] אני רק רואה חזותי של זרבה ברשימת היצירות, וכבר נהיה לי אהוד בלב. [ליצירה]
- [ליצירה] בקשר לצורה, צורה לא מגדירה את עצמה אתר דתי. אבל היא בהחלט אתר של דתיים, גם למי שאינו שומר תורה ומצוות יש מקום כל עוד יש לו כבוד לשפה העברית, וזה בהחלט חסר לך. הדימויים שלך נשארים גסים, לא כאמצעי, אלא כי הם מייצגים גסות. הדבר הזה לא עומד בשום סטנדרט, ומתדרדר עוד בעקבות התגובות שלך, שמבהירות שזאת לא יצירה, אלא מניפסט ולזה אין מקום באתר כמו צורה. ואני מוכנה לשים כסף שאת לא בת. הניסיון שלך דל מכדי להשמע משכנע. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי. ואת חייבת סורק חדש או לצרוב את זה בחנות. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה לך. להוסיף אור וטוב... :-) [ליצירה]
- [ליצירה] ביקשת לא להגיב לך על יתרונות האקדמיה (ואגב, סליחה על הציניות, אבל לכתוב קטע כזה דווקא על הרמב"ם? קשה לי להאמין שהוא היה מקבל את הדעה שלך. נסי אצל ר' נחמן) אבל פיספסת את הנקודה העיקרית: לכל דבר יש מקום: אם את רוצה ללמוד על מנת לקיים לכי ליום עיון בישיבה, לא במכון או אוניברסיטה. הדרך היחידה ללמוד על התרבות הפרפר וצורת החיים שלו זה ע"י מחקר. אם את רוצה להנות מזיו מראהו, צאי לטבע. אל תלכי למוזיאון לחקר הפרפרים ותתלונני שהם לא עפים. לכל דבר יש מקום, חבל להשקיע אנרגיה בהפיכת המקומות. לכי למקום שמתאים לך. (ומשהו ששמעתי מהר' שרקי, האיסור לאכול מעץ הדעת היה כל עוד תמות ממנו, אבל אם היית מוצא דרך לאכול ממנו בלי למות, היית מחוייב(!) לאכול ממנו. עץ החיים ועץ הדעת זה לפי רוב הפרשנים אותו עץ, השאלה היא לשם מה אתה אוכל. ככה שאם את חולה באקדמת, וכתבת על זה מאמר דעה, יש בזה מן האבסורד. כי אני מכירה רבים וטובים שקיבלו הרבה מקורסים אקדמאים, גם בנשואי אמונה) ישועות ונחמות. [ליצירה]
- [ליצירה] ענק! :) [ליצירה]
- [ליצירה] * (נאמר לי שככה מביעים את עצמך כשאין לך מילים) [ליצירה]
תגובות