המשך לתגובה הקודמת:.......שהמציאות הועידה אותם לחיות על אותה פיסת ארץ תוך כיבוד הדדי. זה אפשרי, זה בלתי נמנע, זה עדיף על שפיכות דמים אין סופית שתכחיד את שני העולמות ותשאיר ארץ חרבה.
הקומפוזיציה ג-א-ו-נ-י-ת. בדיוק מה שאני אוהבת.
אחלה קוויות.
יש פה גם אור מעניין, נדמה שהאור על הכביש והבניין הוא אחר לעומת האור שנופל על הדמויות.
אם לא הטשטוש של האדם החרדי הייתי חושדת בך בביום. (וזה לא נאמר לרעה, ממש לא.)
ההערה היחידה היא כמו שחף- חבל על המשהו העגול הבהיר למטה שטיפטיפה מסתיר את הגלגל.
מעניין אותי לראות עבודות צבעוניות שלך פעם.
אוה, מקסים. הערצתי נתונה לך. (שאיפת חיי היא לצלם תמונה אמיתית של "תפיסת רגע", ושהיא תהיה כל כך טובה מבחינת קומפוזיציה וזווית שיחשבו שהיא מבוימת)
נדמה לי שאם היית מצלמת מהצד השני היתה נוצרת יותר אשליה של תקשורת ביניהם, אבל זה הניצול המקסימלי של התנאים שהיו לך.
צילמת בפילם חום-לבן?
האמנם שני עולמות קטביים?
או אולי שני בני אדם, כל אחד חי כמו שסבא שלו וסבא של סבא שלו חיו, בעיר שסבא שלו נולד, מנסים לשמר את צורת חייהם הנושנות אל מול עולם שמנסה להאיץ את קצב חייהם, להתאים אותו למודרנה...
שני דמויות חטופות שהקיום של אחד לא מאיים על השני,
אולי להפך- הידיעה שכל אחד מהם יוכל לראות את אותם פנים גם מחר, בוודעות שלא משנה מה יתרחש הם לא יכנעו לרוח התקופה, יציבות שאולי מעניקה תחושת ביטחון...
או שלא...
איזה יוֹוּפי!
ערוגה, את חושבת שיזהו שהייתי שם כשאת מצלמת אותי ככה מטושטש?
אני לא רוצה לקרוא תיגר על משרד הפרסום שלך, אבל אני הייתי קורא לתמונה "בעגלא ובזמן קריב".
ולנביאשקר:
"שני דמויות חטופות שהקיום של אחד לא מאיים על השני"
א.שתי.
ב. הקיום של אחד לא מאיים על השני?! התמונה הזאת צולמה בשער יפו בעיר העתיקה. בדיוק המקום שהוא שורש המאבק בין הדמויות וכמה דם נשפך במקום הזה ועליו.
[ליצירה]
המשך לתגובה הקודמת:.......שהמציאות הועידה אותם לחיות על אותה פיסת ארץ תוך כיבוד הדדי. זה אפשרי, זה בלתי נמנע, זה עדיף על שפיכות דמים אין סופית שתכחיד את שני העולמות ותשאיר ארץ חרבה.
[ליצירה]
נהדר!
טוב מאוד שהשארת הרבה מהבניין למעלה. זה מכניס לאוירה, לפני שהעין מגיעה אל האנשים.
קצת הפריע לי הדבר הלבן בתחתית התמונה, שקוטע את גלגל העגלה.
[ליצירה]
הקומפוזיציה ג-א-ו-נ-י-ת. בדיוק מה שאני אוהבת.
אחלה קוויות.
יש פה גם אור מעניין, נדמה שהאור על הכביש והבניין הוא אחר לעומת האור שנופל על הדמויות.
אם לא הטשטוש של האדם החרדי הייתי חושדת בך בביום. (וזה לא נאמר לרעה, ממש לא.)
ההערה היחידה היא כמו שחף- חבל על המשהו העגול הבהיר למטה שטיפטיפה מסתיר את הגלגל.
מעניין אותי לראות עבודות צבעוניות שלך פעם.
[ליצירה]
מכל מלמדיי השכלתי, ומערוגה יותר מכולם.
אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים, אמר ד"ר סוס, ואשרי מי שיוצא וחוזר עם חוויות מגניבות מצולמות.
היה כדאי לצלם מקצת יותר רחוק, אם לא היו כל מיני שיחים ועשבים בים שהיו מפריעים לקומפוזיציה. חוץ מזה שיש משהו עקום בתמונה. זה צולם בדיגיטלית?
אבל יפה. חיבבתי.
[ליצירה]
הרעיון טוב. טוב מאוד. (לא הבנתי את המחווה, כך שאני לא יודעת אם רק השם מחוותי או כל השיר).
אבל-
אולי היה כדאי לכתוב את המלחמה האנושית בלשון רבים כדי להבדילה מהמלחמה הגברית. (אלא אם כן רק גברים אנושיים... :))
דבר שני- חיתוכי השורות מאבדים מהטעם כשמשתמשים בהם יותר מידי.
לרוב זה רק מאריך את השיר באופן שמקשה על הריכוז וחבל.
בתוכן אני לא נוגעת. רק שותקת קצת.
*.
[ליצירה]
ביקשת לא להגיב לך על יתרונות האקדמיה (ואגב, סליחה על הציניות, אבל לכתוב קטע כזה דווקא על הרמב"ם? קשה לי להאמין שהוא היה מקבל את הדעה שלך. נסי אצל ר' נחמן) אבל פיספסת את הנקודה העיקרית: לכל דבר יש מקום: אם את רוצה ללמוד על מנת לקיים לכי ליום עיון בישיבה, לא במכון או אוניברסיטה. הדרך היחידה ללמוד על התרבות הפרפר וצורת החיים שלו זה ע"י מחקר. אם את רוצה להנות מזיו מראהו, צאי לטבע. אל תלכי למוזיאון לחקר הפרפרים ותתלונני שהם לא עפים.
לכל דבר יש מקום, חבל להשקיע אנרגיה בהפיכת המקומות. לכי למקום שמתאים לך.
(ומשהו ששמעתי מהר' שרקי, האיסור לאכול מעץ הדעת היה כל עוד תמות ממנו, אבל אם היית מוצא דרך לאכול ממנו בלי למות, היית מחוייב(!) לאכול ממנו. עץ החיים ועץ הדעת זה לפי רוב הפרשנים אותו עץ, השאלה היא לשם מה אתה אוכל. ככה שאם את חולה באקדמת, וכתבת על זה מאמר דעה, יש בזה מן האבסורד. כי אני מכירה רבים וטובים שקיבלו הרבה מקורסים אקדמאים, גם בנשואי אמונה)
ישועות ונחמות.
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
תגובות