[ליצירה]
כובשת אותי נפשך האצילית
"אורגת ציפייה רכה
בחוטים של תכול וורוד
מקשטת בריקמה
של פרחים לבנים..."
יקירתי, המלים הרכות הללו, עושות לי קווצ' בבטן, כאילו מסתובב/ת שם תנוק/ת בתכול וורוד.
בין אם כן ובין אם עדיין, נפלאה האמונה והתקוה שאת שוזרת בדברייך.
חזקו ואמצו
כּנרת, מתפללת
[ליצירה]
"עד שאמצא בעצמי את מקור הגעגוע" - אין צורך במלים שלי, שלך נהדרות דיין :))
רביעיתוש, את מדהימה בהתקדמות שלך, בשלווה ובאומץ, המשיכו כך, ללא חששות.
התגעגעתי, ואת יודעת...
אוהבת - כּנרת
[ליצירה]
ושוב איתך... :)
יקירה, באתי להתנשב תחת צמרותייך
ונוכחתי כי פקוחות עינייך
הולם ליבך בתנועה, בענווה
וכבר אין צורך להיות עוד שקופה,
יפה את כתרצה
ורק תפילה כאן נחוצה
להיות משכנכם, אהבה רצופה
בשביל אשר בקשת ואליו ייחלת
ותמיד תמיד לנוע
בכוון הגעגוע,
לחוש באור הזרוע.
נהדרת את,
שלך, כּנרת
[ליצירה]
"אהגה מבין שפתי תיבה תיבה..." - איזו תשומת לב לתפילה שבלב יש בשורה זו. אחח, תיבה תיבה - מה אהבתי.
רביעית יקירה, צהר פתחת אל חדרי הנפש, מי יתן ויתמלא מבוקשך זה, ויבוא בשערי אהבה וחמלה, שאף הם אינם נעולים. (לדעתי העניה).
חג שמייח גם לך יקירה,
כּנרת
[ליצירה]
אהבתי את השיר, הוא מעביר היטב את הרעיון,
גם הטכניות שבה הוא כביכול כתוב
0כפי שכתב אמיתי) מוסיפה נופך ומחזקת את הרגשת אותן שעות מתות.
צריך מידי פעם לעצור ולנוח - לשכב על הגב (אגב שיר טוב ברקע עדיף על עשן :-))
[ליצירה]
ורק אני (?) מקווה-
שהשיר הכי יפה ישאר נצור בתוכי
לפחות בינתיים ועוד מעט
כדי שתמיד יהיה לאן לשאוף
ואחרי מה לרדוף
כדי שכל פעם כשאתיישב עם עט ודף נייר
אנסה לכתוב יותר יפה
ורצון זה יוותר לי גם למחר...
[ליצירה]
איזה שיר ציורי :-)
מלא כוח ועוצמה!
תמשיכ בדהירה שלך ותגיעי רחוק!
אהבתי תשימוש הלא שיגרתי בסוס, באבירות ובגלימה
עוד יותר אהבתי תרעיון מאחורי זה!
[ליצירה]
נכון...
כתבת ממש יפה!
יש לי משהו דומה על המראה מאיזה תרגיל לימודי שהיה לי פעם...
אולי אחפש ואעלה את זה...
מעניין שמה שאני כתבתי התחיל ב"...מולי המראה ניצבת"...
[ליצירה]
כואב...
אומרים שתמונה אחת שווה אלף מילים...
גם מיליון מילים לא יצליחו להביע את הכאב והפשטות הזועקים מתוך התמונה...
הצלחת להנציח רגע-נצחי לא קל בצורה מאוד נוגעת...
תודה