יצור חביב ובלתי מזיק. מרבה לישון, ומרגיש הכי טוב בסביבה חורפית. אוהב נורא חתולים, נגינת כינורות, מעשים טובים ואת הספר שלושה בסירה אחת.בפעם האחרונה שבדקתי גילי היה 21
[ליצירה]
קודם כל הקטע הזה מדהים.
פשוט - מדהים. נקרא בנשימה עצורה, וכתוב מעולה (ורק הערה אחת קטנה: כשה"דבר" מופיע הקטע מתואר בלשון הווה, חוץ ממקום אחד שבו כתוב "השיב הדבר" וזה צורם...).
אבל לא הבנתי למה פאוסט. למיטב ידיעתי הדלה (וזאת כיוון שמעולם לא קראתי את פאוסט,) גיתה כפר באכדכא"ח! הרי פאוסט מתחמק מן השטן, בסופו של דבר, ללא תשלום! וכבר היו מי שטענו שפאוסט היה אבי האידאולוגיה הנאצית, מסיבה זו...
אשמח להסבר...
בכל מקרה - קטע מדהים!
=)
[ליצירה]
הוי, אלוהים.
"מחר אהיה במורא גדול".
אני לא יודע אם קראתי את השיר כמו שהתכוונת, אבל הזעקה הנוראה לאלוהים שאני קראתי בו כמעט וגרמה לי לבכות.
וזה ממש מתחבר לי למה שנאמר לפני כמה ימים, על שנאה וכעס הגדולות מאדישות וטובות ממנה.
"אני אברא/ אני זעם".
אני גם.
[ליצירה]
נפלא!
במיוחד הסוף. ממש מקסים הסוף. ה"אולי" הזה, שמביע את חוסר הידיעה והתהיה לגבי ההמשך, לאחר התלאות והסערות שמע' היחסים נטלטלה כבר.
ויפה גם הניגוד שבין המערבולת בבית הראשון, שמתארת את הסערה שהיתה שפגעה במע' היחסים, ואת ה"בחישה" שמוצעת בבית האחרון, שהיא בעצם הצעה למערבולת חלופית - להבחש לאחד...
יפה.
[ליצירה]
ואו, אתה כ"כ מוצלח!
איזה שיר!
כל כך מקסים! גם הרעיון, וגם משחקי המילים המגיעים לשיא שנינותם בשורה האחרונה!
וואו, אחד השירים הטובים ביותר שקראתי לאחרונה, ללא ספק. אתה ממש ממש מוכשר.
ואגב, תודה על הביאור. מרב השתוממות לנוכח האהבה התמימה והנועזת שכחתי בכלל את כותרת השיר ואת ענייני המבול ואילולא הביאור שלך הייתי מחמיץ עוד רובד מקסים בשיר.
[ליצירה]
[ליצירה]
יפה מאוד
במיוחד אהבתי את הסוף של הבית הראשון. ושלחתי לך במסרישי שיר על התכלת =)
[ליצירה]
אין לי ספק,
שזהו אחד השירים היפים ביותר שקראתי מימי.
אילו מילים נוגות ויפות! וגם המשקל (חוץ ממה מעידות) כל כך מושלם!
וכל האווירה של השיר, ו...אין.
שיר זה הוא מדהים עד בלי די.
וגם לי שלוש האחיות האפורות הזכירו מייד את אורדו ארוון ואורגוח היקרות, שארגו את רקמתו של טרן...
אמרתי כבר שהשיר הזה מקסים כלכך כלכך???
=))
תודה לך.
[ליצירה]
אוווווו איזה יופיייייייי!!!!!!
הדס-!
את,
אחת המשוררות הטובות ביותר שמצאתי באינטרנט,
וכיוון שאני מכיר בעיקר כאלו,
הרי שאת אחת המשוררות הטובות ביותר שאני מכיר,
אם לא האחת.
הנושאים שלך מקסימים, המילים שלך קולעות בדיוק,
ובד"כ בד"כ המשקל של השורות מושלם, למרות שלפעמים יש אני חש בכמה צרימות, אבל לא נורא...השאר מכפר על זה.
ובאשר לדרקונים, אני לא מכיר את אלו שדברתם עליהם, אבל אני כן מכיר כמה שאפשר לסמוך עליהם, כמו גורבש, של קרוליינוס הקוסם הירוק (ותודה לחתלתול של שרדינגר שהזכיר לי את שמו), או יוסטס, לפני שאסלאן קילף אותו, אף כי יושרו של זה מוטל מעט בספק.
וכמובן, ישנם דרקונים שלעולם לא אסמוך עליהם, כמו הגברת תותבת, או סמוג.
=)
[ליצירה]
מגניב!
פתחנו דיון על הנושא ב"ביכורים" ושכחיפשתי בגוגל את שם הסופר שכתב את "פילים עגומים" הגעתי לקישור הזה, ולשיר הנהדר שלך. אהבתי מאוד את שני הפתרונות שאתה מציג בסוף, יותר את הראשון, אבל את שניהם ביחד.
אגב, כתבת שלאחר שקראת את הסיפור ראית שהתוכן של היצירה שלך מגלם את עצמו בכך שהוא חזרה על תוכן של יצירה אחרת (פילים עגומים), ואז כתבת דברי הרגעה על "מרחב האומנות האין סופי" אינני יודע אם שמת ליבך לכך, אבל עצם קיומה של יצירתך העוסקת בגבולות האומנות, הוא הוא המפריך אותה באופן קרטזייאני אלגנטי ושנון, ולא רק בגלל שורת החיתום עם הנקודות, אלא בגלל עצם העובדה שכתבת שיר על נושא שבדיוק כמותו כבר נכתב (ולא רק בפרוזה. יש גם שיר של ביאליק [עצה בתפילה] עם אותו הרעיון וגם השיר של מתי כספי שכתבו פה בתגובות) - והראית בכך שאפשר לחדש, ואפשר לעורר עניין מחודש, תמיד, כל עוד עושים זאת בחן ובכישרון.