[ליצירה]
בסוף
ממש שמעתי הד לאחת הארספואטיקות הגדולות הגדולות ביותר בעיני, ומן הידועות שלהן:
"ואת תוגתו של הלב הכורע/יד כל במנוחה תמשש" (רחל).
יש לך אנלוגיות ממש נהדרות, ואת מפתחת אותן נפלא.
[ליצירה]
כנפי שחר,
כן. ואפילו יותר מזה
כמו קרבן המובל קרוע מבט אל מזבחו
לא מבין לא מחליט
נשלט כמו בובת סמרטוטים על חוט
אני לא בוחרת בכתיבה, היא בוחרת בי
קרבנות כתיבה אנחנו
[ליצירה]
מתקרבת, זה פשוט-
נגמר התנ"ך - נגמרה האנלוגיה. :)
האמת היא שזה לא אמור להיות קטוע בסוף. העניין הוא, אני מניחה, שבתור קוראת ציפית לנקודת שיא בגלל הפתיחה (כמו שהזכיר זר בסוגריים) "שאם הקיץ הוא כמו התנ"ך". ואין שורה תחתונה. אין סיכום, אין מסקנה. יש את ההשוואה הפשוטה הזו, וככה היא נותרת, עומדת בעינה ומותר לחשוב עליה מה שרוצים.
:)
[ליצירה]
שיר חמוד אבל...
השירשור ענק!
בואו ראו את זה הפלא
השירשור של חבר'ה אלה
שיר קטן, פשוט הוסב
לשידוך לעלמה מרב
הו, מסכנה הנערה
ודאי כעת היא מרירה
אביה לה משדך בסתר
בחורים פשוטים בלי כתר
אבוי, הפסיקו להטריד
בחורה חסרת עתיד
אנא תנו לה קצת שחרור
היא הרי מצאה בחור!
בעזרת השם, עוד מעט (או עוד הרבה)
הינומה היא תעטה
אז נשמח כולנו בשמחתה
ו-
היו שלום לעת עתה.
[ליצירה]
וואי, הסוף ענק! ענק! ענק!
באמת הגוש של זבל ושערות היתה יציאה שופכת.
ממש ממש ממש ממש ממש מעולה. אין. אתה המלך.
ומיש-
את מוזמנת לשבתות אם אין טרמפים, וגם באמצע שבוע.
הרי לך הזמנה רשמית, אחותי.