ואני אומרת זאת בשיא החיוב.
היופי, הוא בעינֵי המתבונן, ובעינַי כל היופי בתמונה המדהימה הזו:
הוא הניגוד בין האותנטי בפוקוס לכורסא המעוצבת והדום הפרווה הסינטטית מחוץ לפוקוס,
עובדים עליי גם:
הסקרנות לגבי מה שרחוק יותר משני אלו,
והשטח המת - המשולש השחור בפרונט, שמושך את העיניים מהאותנטי-עלק הלאה.
אהבתי ביותר!
כל העניין, הוא לשתות משהו חם בלב מדבר )
אולי היה כדאי לשים את הפוקוס על הכוס הקרובה יותר? או שבעצם התכוונת שהכוס הברורה תהיה טיפה בפנים?
אבל זה נפלא גם ככה.
(למרות ששחור לבן כמעט תמיד קונה אותי..).
תמונה יפה!!! הקטע המת למטה מפריע לי קצת, ואולי היה כדי לבדוק גם אופציות אחרות לפיקוס - אבל גם בלי זה - תמונה מדהימה! הזווית נראת לי בדיוק מתאימה לקומפוזיציה, יחד עם הכורסא ושאר החפצים...
רק דבר אחד הכי מפריע לי...
בטוח שזה קפה תורכי?!? :D ^_^ (הכוס השמאלית נראת כמו קפה, אך המפוקסת נראת יותר כמו משקה שחור אחר.. מבריק מדי לקפה תורכי..)
[ליצירה]
אותנטי עלק!
ואני אומרת זאת בשיא החיוב.
היופי, הוא בעינֵי המתבונן, ובעינַי כל היופי בתמונה המדהימה הזו:
הוא הניגוד בין האותנטי בפוקוס לכורסא המעוצבת והדום הפרווה הסינטטית מחוץ לפוקוס,
עובדים עליי גם:
הסקרנות לגבי מה שרחוק יותר משני אלו,
והשטח המת - המשולש השחור בפרונט, שמושך את העיניים מהאותנטי-עלק הלאה.
אהבתי ביותר!
[ליצירה]
ממזר לקח את לקיצוניות, אבל השורה התחתונה היא שלא כל מה שנכתב צריך להכתב, ולא כל מה שצריך להכתב צריך להתפרסם. יכול להיות שיש יוצרים עם "עולם פנימי עשיר" שלא צריכים שום תיקונים, אבל השיר הזה, לא ראוי להגדרה הזאת. וכל שיר שנכתב לפי הנוסחא הזאת, קשה לי להאמין שיהיה ראוי להגדרה הזאת.
באדיבות ערוגה, מרשם חלופי:
קח את הרגשות והמחשבות של בוקר,
חכה עד שתגיע המילה הנכונה,
שעבד אותה לדיוק,
השחז אותה לאמירה,
שחק איתה עד שלא תהיה בנאלית וסתמית, שתהיה ראויה לזמן ולקשב שהקורא ישקיע בה,
הרעף עליה מבטי ביקורת לוודא שהיא מדוייקת ואיכותית,
וכשתסיים,
תראה אם הצלחת לגעת או לעניין אחרים שאינם הקהל הקבוע שלכם.
מה דעתך?
[ליצירה]
נשמת הקדישי רגע מזמנך לקריאת השרשור התגובות הזה-
http://www.tzura.co.il/thesite/yezira.asp?codyezira=7015
המסקנה צריכה להיות ברורה: מיצינו, ובדרך דרדרנו את עצמנו (כללי בנאדם לחברו חלים גם בוווירטואלי.) וגם את האתר.
אני לא מתממת, גם לי יש תגובות באתר שחרגו מגבול הטעם הטוב, אבל אני לפחות התכתבתי עם שמואל ירושלמי והגעתי איתו להתדברות, ולא רק נסחפתי לאווירת הקטל, שיותר משקוטלת את שמואל, קוטלת את המשתתפים והאתר.
(ושגיאות כתיב או הקלדה הן בטח לא נושא לבדיחות.)
[ליצירה]
רן, לשם שינוי אני חושבת שפיספסת את הנקודה. העניין הוא לא להיות נגד כל נורמה, אלא להיות עצמך. גם אם זה לא בנורמה.
זה לא להיות דווקא שונה, זה להיות אתה גם אם זה שונה.
זה הבדל גדול.
[ליצירה]
צדיק, זה סיפור טוב מאוד, אבל קצת מאומץ מידי. תפה קצת, ותן לסיפור לעשות את שלו. אני יודעת שזאת לא ממש הערה קונקרטית, אבל אין נוסחאות קונקרטיות בעניין הזה. בחרת במרכיבים חזקים, וצריך להאמין בהם שיספרו את הסיפור.
והם עושים את זה טוב מאוד.
ערוגה מצומררת.
תגובות