תגיד, זה שבאמת מספיק לי רק הפוך הזה, זה שיא הייאוש או שיא השחרור?
נגה נגה
-
לא כזה מעניין
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שאלה טובה. אבל אני נוטה להסכים עם מנחם.. [ליצירה]
- [ליצירה] שיא הייאוש [ליצירה]
- [ליצירה] בעיקר שיא הנעים.. [ליצירה]
- [ליצירה] זה לא באמת מספיק. אולי זה שיא האשליה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא יודעת אם יאוש, אבל זה לא שיחרור. [ליצירה]
- [ליצירה] תלוי באורך רגליים... ל- 1.68 מ' זה בסדר..? עמוק. :) [ליצירה]
- [ליצירה] עלוב [ליצירה]
- [ליצירה] שיא השחרור היה אילו לא הזדקקת אפילו לפןך. בכל אופן כיצירה זו לא ממש הברקה, כך נראה לי. [ליצירה]
- [ליצירה] מה המשפט חסר הפואנטה הזה עושה ברשימה של מומלצים? [ליצירה]
- [ליצירה] הרי בשיא הייאוש שיא השחרור אך האם בשיא השחרור עוד קיים שיא הייאוש? נדמה בעיניי, שיחד עם הייאוש נולד גם שחרורו. [ליצירה]
- [ליצירה] תיאורים מושלמים ומלאי אווירה. עם זאת העיר פה מישהו לפניי על התחושה הנוצרית שמתרגשת עליך כשאתה קורא את הסיפור. החמלה הדתית של הכותב מול העליבות של הגיבורים. אני חשתי בה גם משום מה. זה הזכיר לי את תיאורי ההתגוללות בסחי של הגיבורים אצל הקלאסיקנים הרוסים (דוסטויבסקי, גוגול) והצרפתים (בלזאק). אני עצלה מלחפש ציטוטים, כך שאולי לדברים אין תוקף, מדובר בתחושה בלבד. [ליצירה]
- [ליצירה] הזדהות באפלה שיר שבזכותו אני יכולה להרגיש שאני מכירה אותך. או את מי שאתה. [ליצירה]
- [ליצירה] מחשבה המעניין הוא בטקסט הפוליטי הזה הוא שיכולים לקרוא אותו אנשים מאסכולות פוליטיות שונות לגמרי ולמצוא בו ביטוי לתפיסתם. בדומה לשירי מולדת מסוימים, כגון: אין לי ארץ אחרת, שיר מולדת של אביב גפן (עורי עור) ועוד [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מעולה בנוי טוב נוגע ומרגש. ומסכימה עם יהודית מילה במילה. ההנאה הצרופה משירה היא כשמשתחררים מהדחף הזה של להבין הכל ומנסים ליהנות גם מהאווירה, מהמבנה ומהמצלול. (ובמילהאחת - מה"צורה") [ליצירה]
- [ליצירה] מתוק לאללה פילוסופי עם פאנץ' פו הדובי. בתור אחת שהייתה חננה רצינית בתיכון, ומאידך לא טרחה לחכות עד עשר כדי לאכול את הסנדביץ' שלה, ובאופן כללי לא הכי מסתדרת עם גבולות שרירותיים, אני לגמרי מזדהה. [ליצירה]
- [ליצירה] עניין של גורל ואצלי דווקא היה בוקר חורפי במיוחד, תחלת ינואר ולכן הוריי לא קראו נא לי בכלל. [ליצירה]
- [ליצירה] סתם כך נתקלתי והתלהבתי קשות. הדאבל מינינג ממשיך גם כשהקטע מסתיים. ומעורר מחשבה ותהיות. אישיות כמובן. לדעתי ביחס לכתיבה בגוף נשי - היה כאן ניסיון הרחקה, בגלל הדמיון האוטוביוגרפי. האין זאת? [ליצירה]
- [ליצירה] היי חגיתית. תודה תודה (על המחמאות וגם על הפרשנות) וזר בתוכם - אין צורך להיות כה דרמטי. אם שלוש נשים בוגרות זיהו כאן את התחושה כנעימה/סימפאטית, כנראה שיש בזה משהו. ואולי אלמנט הזר בתוכן שלך הוא שגורם לך להבין ש-מר בתוכן. ולא היא. לא תמיד טב למיתב טנדו. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה לך היכרות קצרצרה עם אנשים בהחלט עושה חשק לקרוא אותם. אמנם לא חשבתי לרגע שזה יקרה, ובכל זאת אני שמחה להגיד שלא התאכזבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר על שמי פשוט יוצא מן הכלל. האקספוזיציה המינימליסטית של "ואני", תואמת למסר החוויתי שהשיר מנסה להעביר. השילוב בין ציטוטים השאולים מכתיבה גבוהה וכתיבה פופולרית גם הם משדרים תחכום עדין. למשל: ב"השיר הזה" בחירת המילה "הזה", המתכתבת עם הלייטמוטיב אצל נתן יונתן ז"ל, ראה "איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא", ומאידך הרפרור לפיקיות ואמן התמלילנית מירית שם אור יבדל"א. ואילו הייתי אחת מהצד, טובי וכל החבר'ה הטובים הייתי ממשיכה ושופכת קולמוסי אט אט עד חשיפת גאונותו של המבנה הלירי הנדיר שלפנינו, המסווה עצמו במעטפת של מעין לעג עצמי. [ליצירה]
תגובות