[ליצירה]
בשביל לצמוח לא צריך הרבה,
רק צריך להפסיק לעצור כל הזמן.
זה לא כ"כ פשוט ללמוד. אבל הנה, זה כנראה קורה.
וכמו תמיד, את מתארת את זה נפלא.
____
ותודה לסוכן האישי.
[ליצירה]
יפהפה
ומזל שעובדת איתי מושבניקית, שבמקרה לימדה אותי לפני כמה ימים מה זו באלה.
מעניין ה"כמו" שלך. כשאת כותבת "זה כמו לשכב פרושת אברים" וכו' אפשר לחוש בחדות שזו לא סתם מטאפורה, אלא שבאמת ניסית ואת יודעת שזה כמו.
[ליצירה]
הוי, רעיה,
זה ממש מפחיד.
מפחיד שאי אפשר לכבות.
מפחיד שאי אפשר להגיע אליו.
ולכל אורך הקטע נדמה היה שהנה וזה מתאפשר ושמול הרצון החזק הזה כלום כבר לא יכול לעמוד
אהבתי ממש. אהבתי את הירוק. זה יפה. שבוע טוב.
[ליצירה]
ילדה-
.........
פשוט אין מה להגיד....
איך ..את...את כלכך היטבת לבטא, מה שכולנו מנסים להבין,
נפש אחת.....
|הדמעות מציפות את העיניים, המסך מטושטש|
...וואו...
ריך לקרוא את זה שוב, וצריך שכולם יקראו את זה... כל העולם...
אור וטוב.
[ליצירה]
ממש ממש מקסים. דרך הבנייה של הדמויות, בעיקר של יונתן, פשוט יפהפיה. והשורההאחרונהנפלאה בעיני.
ואםאפשר, שאלה- האם בחירת השמות, דוד ויונתן, היתה מכוונת?
[ליצירה]
תודה רבה!... :)
אם יונתן יצליח?
אני לא בטוחה. הלוואי. אבל גם אם הוא ינסה להשתלב אין לו את הכלים. הוא חסר את הכישורים החברתיים שאדם צריך בשביל להיות חלק משמעותי. הוא נשאב לתוך מעגל שאין לי מושג איך אפשר לצאת ממנו, כי הנפש שלו כ"כ הסתבכה, שזה כבר קשה עד בלתי אפשרי לפתח קשר בריא בלי תלות או פרנויה או משהו פסיכולוגי אחר.
עוזי למשל, גם בודד בחבורה. אבל כשהוא ימצא מישהו לרמה שלו הוא לא יתקשה ליצור איתו חברות אמיתית.
גם אני לא חושבת שיונתן הוא ילד חריג. הוא דחוי. זה נראה לי משהו שונה, כי לפעמים ילדים נהיים דחויים שלא ממש באשמתם. יונתן הוא באמת מוזר, אבל לך תדע אם זו לא הביצה והתרנגולת.
וחתלתול - דווקא לא חשבתי על הקשר בין דוד ליונתן, אבל הרבה יותר יפה לחשוב על זה ככה. ;)
[ליצירה]
........
......
אין לי מילים להגיב,
לא צריך מילים.
לפעמים הן סתם נורמה שמישהו קבע,
שכדי להגיד למישהו משהו כדאי לעשות את זה עם מילים,
לפעמים לא צריך מילים.
אתה חושב, שיבין לבד.
הוא יבין לבד הרי.
ואז יוצא שאתה כותב שבע עשרה אלף שלוש מאות שמונים ותשע מילים בנסיון להסביר למה לא צריך מילים.