[ליצירה]
בשביל לצמוח לא צריך הרבה,
רק צריך להפסיק לעצור כל הזמן.
זה לא כ"כ פשוט ללמוד. אבל הנה, זה כנראה קורה.
וכמו תמיד, את מתארת את זה נפלא.
____
ותודה לסוכן האישי.
[ליצירה]
יפהפה
ומזל שעובדת איתי מושבניקית, שבמקרה לימדה אותי לפני כמה ימים מה זו באלה.
מעניין ה"כמו" שלך. כשאת כותבת "זה כמו לשכב פרושת אברים" וכו' אפשר לחוש בחדות שזו לא סתם מטאפורה, אלא שבאמת ניסית ואת יודעת שזה כמו.
[ליצירה]
הוי, רעיה,
זה ממש מפחיד.
מפחיד שאי אפשר לכבות.
מפחיד שאי אפשר להגיע אליו.
ולכל אורך הקטע נדמה היה שהנה וזה מתאפשר ושמול הרצון החזק הזה כלום כבר לא יכול לעמוד
אהבתי ממש. אהבתי את הירוק. זה יפה. שבוע טוב.
[ליצירה]
ילדה-
.........
פשוט אין מה להגיד....
איך ..את...את כלכך היטבת לבטא, מה שכולנו מנסים להבין,
נפש אחת.....
|הדמעות מציפות את העיניים, המסך מטושטש|
...וואו...
ריך לקרוא את זה שוב, וצריך שכולם יקראו את זה... כל העולם...
אור וטוב.
[ליצירה]
ממש ממש מקסים. דרך הבנייה של הדמויות, בעיקר של יונתן, פשוט יפהפיה. והשורההאחרונהנפלאה בעיני.
ואםאפשר, שאלה- האם בחירת השמות, דוד ויונתן, היתה מכוונת?
[ליצירה]
אני הכי אהבתי את השורה האחרונה. פשוטה, בהירה, קצרה,
הרגע הזה, שפתאום אתה תופס...
וזה היה מנוגד בחוויה שלי לכל שאר השיר, שדרש ממני התעמקות וצמצום עיניים כדי להכנס לתוכו... (אולי כמו לימוד, בעצם.)
[ליצירה]
החמצה....
טוב, הבנתם לבד את המסר (אינטיליגנטים, מה?),
ובכל זאת, מכיוון שאני כבר כאן (מה, ללמוד לבגרות באנגלית?..), אז אני אכתוב.
(המסר המקורי-מקורי של הסיפור הזה היה שיפסיקו להפריע לי לנגן בחליל, מה יש, אפשר לפתח קצת סובלנות דתית כלפי כל מיני מיעוטים)
אפשר לומר, שהבדואי החמיץ את כל החיים שלו, שיכול היה להתרגש וללמוד ולעשות ולשאוף ולהבין ולהשיג ולעשות אלף ואחד דברים אבל הוא העדיף לאכול פיתה עם גבינה.
חוצמזה, שהיה לו כזה קשר מעולה עם המדבר (אלוקים), שממש אהב אותו וכל הזמן זימן לו מציאויות שיכולות היו לעשות לו טוב אם רק היה מתיחס (מתיחש) אליהם בצורה הנכונה, וגם את המדבר הוא פספס. כלומר, הוא ידע שהוא שם, הוא גם ידע שהוא אוהב אותו ואהב אותו בחזרה, אבל... חבל.
ואני, אני חושבת ש
אפשר לחיות ליד הבדואי, להאכיל אותו ולגדל לו את הילדים, ולחשוב שמכירים אותו טוב כי הרי גרים איתו באוהל אחד, אבל את הדברי הכי משמעותי (בעצם, היחיד) שהוא עושה, מפספסים. מעדיפים להשאר באוהל. לא יוצאים לראות אותו מזייף עם החליל, מתעלמים מהנשמה שלו.
וזה הכי חבל לי. כי גם אני מפספסת אנשים.
באסה, שאי אפשר להיות חבר של כל העולם.
[ליצירה]
........
......
אין לי מילים להגיב,
לא צריך מילים.
לפעמים הן סתם נורמה שמישהו קבע,
שכדי להגיד למישהו משהו כדאי לעשות את זה עם מילים,
לפעמים לא צריך מילים.
אתה חושב, שיבין לבד.
הוא יבין לבד הרי.
ואז יוצא שאתה כותב שבע עשרה אלף שלוש מאות שמונים ותשע מילים בנסיון להסביר למה לא צריך מילים.
[ליצירה]
הכי אהבתי את זה.
(שמחה שכתבת עוד שירים)
זה כתוב בצורה קולחת, ודימויים יפהפיים.
וגם שם יגמר עוד מעט החורף.
אותי זה הקסים, נעם. ממש התחברתי לזה.
prednisolone side effects in dogs bilie.org prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
זה מעורר מחשבות.
למה כל כך מפריע לו שלא ירגישו בהעדרו?
כי הוא רוצה להיות קיים, לתת משמעות,
רוצה להיות מישהו.
אבל הוא כבר ממילא אף אחד,
אז מה זה משנה.
מצטרפת: כתוב טוב. זה חזק.