יצור חביב ובלתי מזיק. מרבה לישון, ומרגיש הכי טוב בסביבה חורפית. אוהב נורא חתולים, נגינת כינורות, מעשים טובים ואת הספר שלושה בסירה אחת.בפעם האחרונה שבדקתי גילי היה 21
[ליצירה]
מצטרף לקודמי...
אכן, מבט זדוני ביותר....אבל לא הייתי אומר בהכרח רשע!! גם זקן שובב מתאים לו...
הלובן מקדימה נהדר, נראה ממש כאילו שהוא מואר.
אבל יש לי קצת בעיה עם הזנב הדקיק. גם הצבעים הכהים מידי באמצע קצת לא במקום לדעתי...
אבל זה ציור מצויין, סה"כ!
[ליצירה]
אלוהים!
אוי לה לאותה בושה...
מעניין מתי כתבתי את התגובה המבישה הזו.
אני! אני שכה אוהב את רחל! אני! שמנהל קמפיין נזעם וחתרני הקורא לשינוי מטבע הלשון "השיר של יהודית רביץ" לכדי: "השיר שיהודית רביץ שרה ששכחתי מי כתב" (במקרה הפחות טוב) או "השיר של רחל שיהודית רביץ שרה" (במקרה הטוב). ולאו דווקא יהודית רביץ כמובן, אלא כל זמר/ת שהוא.
אכן, נפלתי חזק.
תודה דנדוש :)
[ליצירה]
נפלא!
במיוחד הסוף. ממש מקסים הסוף. ה"אולי" הזה, שמביע את חוסר הידיעה והתהיה לגבי ההמשך, לאחר התלאות והסערות שמע' היחסים נטלטלה כבר.
ויפה גם הניגוד שבין המערבולת בבית הראשון, שמתארת את הסערה שהיתה שפגעה במע' היחסים, ואת ה"בחישה" שמוצעת בבית האחרון, שהיא בעצם הצעה למערבולת חלופית - להבחש לאחד...
יפה.
[ליצירה]
הוי, אלוהים.
"מחר אהיה במורא גדול".
אני לא יודע אם קראתי את השיר כמו שהתכוונת, אבל הזעקה הנוראה לאלוהים שאני קראתי בו כמעט וגרמה לי לבכות.
וזה ממש מתחבר לי למה שנאמר לפני כמה ימים, על שנאה וכעס הגדולות מאדישות וטובות ממנה.
"אני אברא/ אני זעם".
אני גם.
[ליצירה]
איזה יופי של תיאור!
למרות שהייתי צריך להשתמש באנציקלופדיה העברית כדי להבין...
איזה שילוב מחריד זה - יופי ואכזריות! כמו איזו נאצית אחת, שהיתה בטלוויזיה לפני כמה ימים, בתכנית על אוושוויץ...(ולמה כל התגובות שאני כותב לך הערב מתקשרות לנאצים?!)
שיר נפלא!