[ליצירה]
איזו כתיבה רגישה ואצילה צררת על ממזי בשיר.
מוזר כמה מלים יכולות להלך קסם גם על כאב.
ילד, תודה שהעלית את זיכרו הברוך, המזכיר לי את 'רחל':
"הנה אקח את מבט עיניך -
עצבו השקט, צחוקו המאיר,
הרוך הברוך הרועף ממך,
הרופא לליבי כמרחב הניר -
הנה אקח את מבט עיניך,
הנה אקח וצררתי בשיר..."
תודה ילד
כּנרת
[ליצירה]
שיר מעולה. מעבר למשקלים נכונים וצרופי המילים המוצלחים שמייצרים יחד שורות שמתנגנות על הלשון, כאילו נבראו להיות מילות שירה, השיר הנהדר הזה מצליח למגנט את הקורא, לרגש, וליצור הזדהות עם רגשותיו של הכותב. כל הכבוד!
[ליצירה]
אין לי מושג איזה מספר וכגם לא כל כך מעניין.
אמנם נעדרתי מכאן זה שנים
אך יש שרשורים שאינם מתיישנים
ולמרות שעזבתי מירב כילדה
(וממזר גם הוא לא ענק לידה),
הנני זוכר איך גערתי בנער
שיפסיק לחפש בחורות בכל שער
ובפרט כשאביה עודו מתפרנס
(במידה ועוד לא ביקרו הכונס)
מכתיבת שירים חרוזים לתינוקות
על בלינצ'ס, פלאפל ושאר ירקות.
מה יהיה, רבותי, עד מתי ממשיכים
לדון עד-אין-קץ בעסקי שידוכים?
אולי תרצו, לשם הצידקות
לדון עוד פעם ב'בעיות רווקות'
(כדי שכל אם לילד תוכל להביע
דעה מתפלצת מרוב זעזוע
על כך שהנוער בררן וגאה
ובכלל, רף האלימות גם גואה
שלא לדבר על סמים, בתי ספר,
מצב כללכלי, בעיות קו התפר,
שכולם נגרמים, בלי יוצא מן הכלל
מכך שהבחור לא יוצא עם הכלל)
קדימה, אחים, את השיחה הטו
וראו איך כולם את פיהם יפתחו
אם צריך להשמיץ- כולם מעיזים
בשביל זה יכתבו אפילו בחרוזים
רק אנא מכם- שנו נושא,
כי כמו שאמרתי- אתם קרבים לפאסה.
[ליצירה]
עוד לא הגבתי?
השיר שלך הוא התשובה לשאלה שמתעוררת אצלי מדי פעם: "כיצד יהודים מחכים למשיח". כי הוא כל כך מדוייק.
וכוכב אחד מעז (וצודק). את לא צריכה לשנות מילה.
[ליצירה]
דווקא מובן מאוד.
זה בלאגן נהדר: כמו חדר של ילד, שלמרות שאי אפשר למצוא שום דבר במקומו, כשאתה מרים את החלקים הפזורים תוכל לזהות בקלות את הילד ואת אהבותיו.
תודה מנחמחם.
[ליצירה]
איפכא.
כמו שציינת בתגובה הראשונה, האיש הוא רק דמות ספרותית. אני לא חושב שיש עניין להציג אותו בתור "דוחה ומגעיל", כי הוא לא באמת קיים, אלא בא לייצג את החולשות האנושיות שבאדם, וככזה יש להתייחס אליו.
גם חתלתול: אינני בא להצדיק תרבות חיצונית וניהיליזם, אלא להדגיש את הקיום של מישהו כזה בכל אחד מאיתנו, ומתוך כך להגיע אל ההכרה שהוא עושה בנו משהו, שיש לו תפקיד.
נ.ב- ברור שיש יותר מדי אידיוטים כאלה, ועל כך יכול להעיד כל ותיק דייטים, אבל אין זה הופך את הסיפור לכזה שעוסק בנושא, אלא למשהו אחר, עמוק יותר לדעתי- כזה שעוסק בנפש האדם.
[ליצירה]
נושא-
יש שתי אפשרויות:
או שהיא עושה שברונות באור אותו היא שולחת, ז"א שהשבירה נמצאת בידיה,
או שהיא עושה שברונות באור אחר, היא רק כלי שדרכו האור עובר ונשבר.
השמש נבראה ביום הרביעי הרי, והאור עוד לפני כן.