זוכרת שהייתה לי שורה?
"מבטיה שלוחים אל החלון".
שם, ליד ההגה, הרגשתי מידת ביטחון
ולא הייתה שם גדר.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ועכשיו ברצינות... האמת- שאתה די צודק. מחפש כיווני מחשבה? כן. מצליח? כן. כותב? זו כבר בעיה אחרת. ולא כי לא מתחברים לְמילים אלא צורך השעה בין 11-13 מחייב על כתיבה לבבית. הכל כקישוריות לכך. אם היא מוצאת אותי שם- היא קוראת כל פיסת מידע ונפעמת. מתי פעם אחרונה הסתכלת עַלָצמך מהצד? ואהבת את מה שראית? ורצית לראות שוב. זה נכון. אז אני מסתכל שוב ושוב ושוב. אולי מכך אלמד דברים חדשים. ולומד. [ליצירה]
- [ליצירה] וגם על זה [ליצירה]
- [ליצירה] ושוב, סנקסיו [ליצירה]
- [ליצירה] רן, תירגע, זו שירה. אין צורך להיות "מדוייקים"!! [ליצירה]
- [ליצירה] תודרה בה. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, ילדה שלי, השינוי שעשית היפך את היצירה למשהו הרבה יותר חי. צורת הכתיבה- מעולה, חיתוכים נכונים, הכנסה לתמונה ויצירת אוירה. הקורא מצליח להיכנס להרגשת התוהו והבלבול אך עם זאת יש זרימה מורגשת. השורה האחרונה מקרקעת את ההתפזרות. חיתוך הדברים המיותרים- ממש ממש עשה טוב . [ליצירה]
- [ליצירה] יצירה טובה מאוד. הייתי משמיט את המילה "אבל" בבית האחרון. [ליצירה]
- [ליצירה] אודיה, תודה, אבל אני מרגיש שלם איתו. הסוף רומנטי משהו. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי גם אני. [ליצירה]
- [ליצירה] פתאום ללא מילים נשאר עצמי עומד אל מול עצמי עומד. [ליצירה]
תגובות