אל מול גדרות התיל של מיידאנק
נערות תולות כביסה.
ובתנור הלחם נאפה
אל מול הקרמטוריום.
וכשהר האפר נשקף מן החלון האחורי
נשים מטאטאות בקפידה את הבית
לסלק כל גרגר עפר.
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה על ההמלצה. [ליצירה]
- [ליצירה] מצמרר. ההקבלה כתובה טוב. תודה לערוגה על ההמלצה. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] ראיתי שם פיות שחורים ניצבי בטון זקורים נאלמים משאול, לו-עם?, נפערים מלאי רחמים להישיר קולם במעלות קדושים מתחת לאפס על פסגת האפר להמיס מחרכי עיניו הגדורות כמה דמעות לגווע עד טיפת חמלתו האחרונה . שיזכור. [ליצירה]
- [ליצירה] ... מאחר שמעולם לא קראתי את הספר "ליד כפרים שקטים", לא סביר שלקחתי את זה משם. זה לקוח ממחשבות אישיות שלי בעקבות הביקור במיידאנק. [ליצירה]
- [ליצירה] הכתיבה ללא ספק מצויינת אבל לדעתי הרעיון לשיר כולו לקוח מהספר "ליד כפרים שקטים" יכול להיות גם שלא תקני אותי אם אני טועה [ליצירה]
- [ליצירה] באמת תודה למי ששלף את היצירה הזו מחדש... מתקרבת,תודה. כ"כ חזק. כ"כ נכון. כ"כ מפחיד שזה כך [ליצירה]
- [ליצירה] חזק. [ליצירה]
- [ליצירה] יו! חזק וטוב מ--אוד! יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] . *. תודה ליצירה האקראית. [ליצירה]
- [ליצירה] ... חמוד. ומופלא איך אנשים כמוך (נאמר בהערכה כנה מלווה בשאט-נפש :) מצליחים להוציא אחלה סיפור מדבר כזה חסר-משמעות כמו סנייק בפלאפון.. (: עלה והצלח. מאחת חסרת קואורדינציה, שכל הסנייקים שלה נגדעו באיבם. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אם כך, זה בכלל לא עניין רק של כתיבה, אלא של איך להתמודד עם העצב באופן כללי. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אז... אחרי שקראתי (והתרגשתי..), רציתי להגיד שלום... והרבה הרבה תודה. הצלחת לגעת... ואני בטוחה שלא רק בי. נשמח לשמוע ממך בשורות טובות לכשיהיו (:. [ליצירה]
- [ליצירה] ... או.. זה לא אישי או משהו, כן? אבל לא עושים מחוות לקישון. קישון זה קישון ומוטב לו שיניחוהו על משכבו בשלום. לא יודעת, זה כמו שמישהו יכתוב "מחווה למוצארט" עם מנגינה שמשתמשת בכל האלמנטים המוכרים שלו, אבל זה פשוט לא מוצארט. [נו, אל תכעסו על ההשוואה, אני יודעת שקישון זה לא מוצארט]. אתה כותב נחמד מאוד- כדאי לנסות בסגנון משל עצמך. [ליצירה]
- [ליצירה] ... ממש חזק... דיבר אליי מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] ... הסיפור נולד מתרגיל של כתיבת גירסאות שונות לכיפה אדומה, כך שהעניין היה די הכרחי :). יהיו גם איורים אי"ה בהמשך. [ליצירה]
- [ליצירה] ... ולפעמים, האי לא יודע עד כמה הוא חשוב לאדם שלו. עד כמה הוא מציל אותו מטביעה במים גועשים. לפעמים, החיבוק לא מבין שהוא הדבר הכי טוב שקרה לאדם שלו. שרק רצה לקבל חיבוק. בקבוקי הזכוכית נשלחים ריקים, אין בהם משמעות. האדם כבר נתן את כל מה שיכול היה להיות בהם- לאי שלו, לחיבוק שלו. [ליצירה]
- [ליצירה] .. זאת הייתי אני שכתבתי על החומצה. אני יודעת שמלח וחומצה הם שני דברים שונים.. אבל מלח לא ממיס בני אדם... אז הייתי צריכה להשתמש במילה חומצה. [ליצירה]
- [ליצירה] .. רן, יש אנשים שמסוגלים לשבת רצוף ימים ושנים וללמוד. יש אנשים ש-מה, לעשות, הנשמה בורחת להם, והם צריכים את העצירה הזאת לנשום, להתרווח קצת מידי פעם, ואז לחזור ללימוד. ועדיף שההתרווחות הזאת תהיה בלנגן לקב"ה, ולא בסתם עיסוק של חולין, לא?.. בוודאי שיש אפשרות להתקדם עם זה, לגרום לנשמה להתחדד, להתפקס יותר עם הזמן, ופחות "לברוח". אבל גם הבריחות האלה חשובות ומשמעותיות לאנשים כאלה. אולי אפילו לא רק בדיעבד.. ויש ישיבות שהולכות עם הקו הזה. עכשיו-- הסוף לא בא להביע, שהאידיאל זה לשבת בחדר ולנגן. לא... וגם הבחור מבין שאחרי הכל, ואחרי שמתאפסים, צריך לחזור לבית מדרש וללמוד... הסוף בסה"כ בא להביע, שזה לא קורה פעם אחת ונגמר, אלא החיים מורכבים ממשברים, מעליות וירידות. לכן קראתי לסיפור ככה. רק שבפעם השניה, אם שמת לב, זה כבר שונה. הבחור מכיר בזה שהוא צריך את ה"בריחה" הזאת של הנשמה מידי פעם, אבל הוא מתעל את זה ישר לכיוון הנכון... בלי הקטע של הדכדוך והייאוש העצמי... זה לפחות מה שניסיתי להעביר. לא בטוח שעשיתי את זה נכון. [ליצירה]
- [ליצירה] ... גם אהבתי (למרות שאני לא משוכנעת שהמסר בסוף היה הכרחי... [עזבי, אני מושפעת מהסמינריון, טחנו לנו את המוח עם שאגות "אל תגידו את המסר א-ף פ-ע-ם!!! זה מיותרררררררר!"]). וגם רציתי להגיד, שתסתכלו כמה יצירות יש באתר כרגע. מגניביישן. [ליצירה]
תגובות