עוד חודש יותר או פחות
גם אני לביתי אגיד ולהתראות
גם אני אשא תיק על גבי
שאותו קניתי במיטב כספי.
אני אעלה על האוטובוס לנסיעה ארוכה
שעליה אצטרך לשלם בלי שום הנחה.
ולא אעפעף לשום בן בתחנה
כי אני בת ישראל הכשרה.
עלי לא יעברו לילות בלי שינה
ואני לא אצטרך לצרוח על ילדים בתנועה
אני לא אלמד ילדים קריאה וכתיבה
וגם לא אלמד חילונים ת'תורה.
אני אשב כל היום עם ספר מולי
ואסכם כל הברה שתשמע מסביבי
ולא אכיר את "העולם האמיתי".
כי עם פרוש השנה החדשה,
אני אהיה בת מדרשה....
ולכל הלחוצים אל דאגה ,
גם אני בבוא העת עוד אשרת את המדינה -
על ידי הקמת בית של תורה
ו
(סתם, אל תבהלו... ה3 שורות האחרונות לא היו ברצינות..אני כן אעשה שירות בעז"ה...!!! )
ומתקרבת- חמוווד ביותר! גם הציור :=)
אני כמעט בן עשרים ושתים
בן תורה ותיק
ובת שרות לא עפעפה בינתיים
לגרום לי להסמיק...
די, נמאס לי לחרוז, זה מעייף!
קיצור, למה להסתלבט על בנות שירות, מהתרשמותי זה יכול להיות ממש כיף ומועיל (וגם בתחושה הסובייקטיבית, שלא תמיד היא מנת חלקם של חיילי הגדודים, כמו ילד ידידנו, שיחלום על עפעופים לעברו). מה שחשוב, זה לגמור ת'תקופה הזאת ולא ללכת לכל מיני מדרשות שמנוונות את האמאמא של החשיבה העצמית, ודעתי ידועה! וגם שירו של נהר שלום אהוב ליבי נאה הוא, וראוי לכל בן תורה שדעתו כלה לקוראו!
הייתי גם מוסיף תגובה
לשיר הנ"ל בינתים,
אך אין מנוס כי בצבא
לי אבלה שנתיים
וגם אם בת שרות תמה
לי תעפעף בטרמפים,
אומַר לה: מצטער, אך מה
נסי אותי בדייטים.
:)
ובכל זאת ה-ב' שלי היא כמו 2, וה-ע' היא בדפוס, והחולם ההוא מעל ה-ו'...
ו'אורות' קניתי בכלל בעקבות "שותפי סוד" של מירה קדר. באמת קניתי כי זה עניין אותי.
באמת!!!
באמת!!!
אוף. זה אבוד.
אני לא חמודה!!!
א נ י ל א ח מ ו ד ה ! ! !
א-נ-י--ל-א--ח-מ-ו-ד-ה-!-!-!-!-!
אני
לא
חמודה.
ונראלי שכבר כתבתי על זה משו פעם בפורום.
איזה קווים מגיעים אליכם? אני צריכה לבוא להרביץ לך.
[ליצירה]
לא כולל שרות..
עוד חודש יותר או פחות
גם אני לביתי אגיד ולהתראות
גם אני אשא תיק על גבי
שאותו קניתי במיטב כספי.
אני אעלה על האוטובוס לנסיעה ארוכה
שעליה אצטרך לשלם בלי שום הנחה.
ולא אעפעף לשום בן בתחנה
כי אני בת ישראל הכשרה.
עלי לא יעברו לילות בלי שינה
ואני לא אצטרך לצרוח על ילדים בתנועה
אני לא אלמד ילדים קריאה וכתיבה
וגם לא אלמד חילונים ת'תורה.
אני אשב כל היום עם ספר מולי
ואסכם כל הברה שתשמע מסביבי
ולא אכיר את "העולם האמיתי".
כי עם פרוש השנה החדשה,
אני אהיה בת מדרשה....
ולכל הלחוצים אל דאגה ,
גם אני בבוא העת עוד אשרת את המדינה -
על ידי הקמת בית של תורה
ו
(סתם, אל תבהלו... ה3 שורות האחרונות לא היו ברצינות..אני כן אעשה שירות בעז"ה...!!! )
ומתקרבת- חמוווד ביותר! גם הציור :=)
[ליצירה]
בהצלחה מתקרבת!!!
אני כמעט בן עשרים ושתים
בן תורה ותיק
ובת שרות לא עפעפה בינתיים
לגרום לי להסמיק...
די, נמאס לי לחרוז, זה מעייף!
קיצור, למה להסתלבט על בנות שירות, מהתרשמותי זה יכול להיות ממש כיף ומועיל (וגם בתחושה הסובייקטיבית, שלא תמיד היא מנת חלקם של חיילי הגדודים, כמו ילד ידידנו, שיחלום על עפעופים לעברו). מה שחשוב, זה לגמור ת'תקופה הזאת ולא ללכת לכל מיני מדרשות שמנוונות את האמאמא של החשיבה העצמית, ודעתי ידועה! וגם שירו של נהר שלום אהוב ליבי נאה הוא, וראוי לכל בן תורה שדעתו כלה לקוראו!
[ליצירה]
...
הכיף שבנסיונות? לא, אני דווקא לא חושבת ככה.. בעיני פחות נסיונות זה פחות צלקות, ויותר טוב. אבל אם היו נסיונות, וכבר יש צלקת, אפשר גם לנסות לראות מה קיבלנו מזה, ואיך זה עוזר לנו להמשיך.
וצריך לדעת שמה לעשות, רוב האנשים לא מתחתנים עם אהבתם הראשונה. לרובם יש נסיונות כאלה או אחרים, גישושים כאלה או אחרים, לפני זה. וצריך לדעת שבע"ה כשהשלם האמיתי מגיע, הצלקות אולי עדיין קיימות, אבל הן כבר לא אדומות וצורבות. הן דהויות כאלה, עדיין שם אבל דהויות.
לשכנע אותך שיש אהבה אמיתית? לא נראה לי שאפשר לשכנע בזה, אבל כשזה יגיע את תביני. וזה יגיע.
(אגב, לא הייתי ממליצה לשפוט זוגות אחרים מבחוץ. את אף פעם לא יודעת מה יש שם. ומה גרם לפירוק).
[ליצירה]
...
א. אודיה צודקת, כמובן.
ב. החזן- אכן, השיר הזה היה ברקע.
(ולטובת מי שלא מכיר:
אל מלא רחמים.
אלמלא היה האל מלא רחמים
היו הרחמים בעולם
ולא רק בו.
<יהודה עמיחי>).
זאת התשובה שלי לשיר הנ"ל.
[ליצירה]
...
בהחלט כתוב מצויין, כמו שכתב כתב החתלתול.
המסר קצת הפריע לי.
קודם כל, יש הבדל בין לא לחיות בדליחות לבין שמחה.
וגם-
"כי אפשר לקבל כל פִּגְעֵי הַתֵּבֵל
מֵרְעִידַת אֲדָמָה עד תְּקִיפַת מְחַבֵּל
בְּאַחַת לא יוּכְלוּ הם לָגַעַת לְךָ-
אם תַּשְׂכִּיל וְתַחְכִּים רַק לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה"
אם ככה, אני מעדיפה שלא להיות רק בשמחה.
עדיין מעוניינת שדברים ייגעו לי, ולא שאוכל לעבור על פניהם באפאטיות כשחיוך מרוח על שפתיי..
[ליצירה]
...
אגב, לי זה תמיד נראה כמו פרצוף... כזה: ּ_ּ
[ליצירה]
[ליצירה]
...
אמממ, לא נעים לי להגיד, אבל... זה נורא בנאלי.
כבר מיליוני תסריטים נכתבו על הנושא הזה...
ולא ממש חידשת משהו.
אני מקווה שאני לא פוגעת, בתור אחת שגמכן עברה את התהליך של לכתוב תסריט ולנסות להימנע מבנאליות- אני יודעת שזה קשה..
ראית את הסרט "אפור"? סרט של על אולפניסטית שמחליטה להתחזק והולכת ללמוד בבי"ס חרדי, אבל ההרגשה שזה לא העולם שלה וזאת לא האמת גורמת לה לחזור הביתה...
---
אתה תלמיד של מולי?
מגניב, תמסור לו ד"ש (:.
תגובות