*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חמוד! [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד, ואכן זו ההרגשה שמרגישות שכמונו שהן לפני שירות... איזו נוסטלגי'ה.... [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד :) [ליצירה]
- [ליצירה] לא כולל שרות.. עוד חודש יותר או פחות גם אני לביתי אגיד ולהתראות גם אני אשא תיק על גבי שאותו קניתי במיטב כספי. אני אעלה על האוטובוס לנסיעה ארוכה שעליה אצטרך לשלם בלי שום הנחה. ולא אעפעף לשום בן בתחנה כי אני בת ישראל הכשרה. עלי לא יעברו לילות בלי שינה ואני לא אצטרך לצרוח על ילדים בתנועה אני לא אלמד ילדים קריאה וכתיבה וגם לא אלמד חילונים ת'תורה. אני אשב כל היום עם ספר מולי ואסכם כל הברה שתשמע מסביבי ולא אכיר את "העולם האמיתי". כי עם פרוש השנה החדשה, אני אהיה בת מדרשה.... ולכל הלחוצים אל דאגה , גם אני בבוא העת עוד אשרת את המדינה - על ידי הקמת בית של תורה ו (סתם, אל תבהלו... ה3 שורות האחרונות לא היו ברצינות..אני כן אעשה שירות בעז"ה...!!! ) ומתקרבת- חמוווד ביותר! גם הציור :=) [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. השיר ממש חמוד והקריקטורה ממש יפה :) [ליצירה]
- [ליצירה] הציור חמוד. את השיר לא כל כך הבנתי כי זה מדבר על שרות מסויים שאני לא מכיר. [ליצירה]
- [ליצירה] בהצלחה מתקרבת!!! אני כמעט בן עשרים ושתים בן תורה ותיק ובת שרות לא עפעפה בינתיים לגרום לי להסמיק... די, נמאס לי לחרוז, זה מעייף! קיצור, למה להסתלבט על בנות שירות, מהתרשמותי זה יכול להיות ממש כיף ומועיל (וגם בתחושה הסובייקטיבית, שלא תמיד היא מנת חלקם של חיילי הגדודים, כמו ילד ידידנו, שיחלום על עפעופים לעברו). מה שחשוב, זה לגמור ת'תקופה הזאת ולא ללכת לכל מיני מדרשות שמנוונות את האמאמא של החשיבה העצמית, ודעתי ידועה! וגם שירו של נהר שלום אהוב ליבי נאה הוא, וראוי לכל בן תורה שדעתו כלה לקוראו! [ליצירה]
- [ליצירה] חחח חמוד .... גרמת לי לחייך , תודה . [ליצירה]
- [ליצירה] .. אח, זאת הצרה אתכם, בנים- מעפעפים לכם ואתם אפילו לא שמים לב (:. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב... מעכשיו יש סוכן אישי. יותר לא אפספס יצירות חדשות שלך. איזה יופי! [ליצירה]
- [ליצירה] .. אם הבנתי נכון, אז המשחק-מילים של "מהלך בין שיטה לשיטה" ממש יפה.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... את טובה מאוד. וכבר לא פיצקית. אבל את יודעת את זה בעצמך. וזה קצת עצוב כי כשהיית פיצקית נגעת לי ללב כל כך, ו.. ועכשיו פתאום כולם מתבגרים ומשתנים ואתה עדיין אוהב אבל זה אחרת. (תקראי את זה בנימה הנכונה, טוב?) [ליצירה]
- [ליצירה] ... עדי, אני מכירה את ההרגשה של לחכות שמישהו יבוא ויאסוף אותי, אבל לא תמיד זה קורה, ולא תמיד מתי שאנחנו צריכים. לפעמים צריך פשוט לקום ולאסוף את עצמנו, כי אף אחד אחר לא יעשה את זה בשבילנו... שנה טובה ומתוקה שתהיה, כתיבה וחתימה טובה. [ליצירה]
- [ליצירה] . כואב לי הראש... (3 יחידות מתמטיקה, נו מה לעשות..) אם מישהו מוכן להסביר לי את זה במילים פשוטות זה יהיה נחמד.. [נתקעתי בקטע של ה-Q..]. [ליצירה]
- [ליצירה] .. ברור שאסור לשאול עד מתי. זה כמו לשאול אם כואבת לך עצם הפז"ם, או אם אתה עייף. אה, וגם "כמה עוד". (מכירה את השיר "עד מתי, אבא, עד מתי?".. אז הפנטזיה של המחלקה של איתם זה להשמיע את זה בקולי קולות ברחבי הבסיס.. לכי תביני). [ליצירה]
- [ליצירה] ... תגיד לי, מר לוגן, אם כב רמדברים על "יותר טובים"-- אין לך כבר משהו יותר טוב לעשות חוץ מלהיטפל לאיזו יוצרת, לעבור יצירה-יצירה ולרדת עליה? אמנם כשאדם מעלה יצירה לאתר הוא לא מצפה רק לנופת-צופים, אלא גם לביקורות בונות, אבל.. בחייאת, זאת לא צורה (תרתי!). [ליצירה]
- [ליצירה] ... לדעתי זה מקסים כמו שזה. זהו. [ליצירה]
- [ליצירה] ... רגע רגע, שאני אבין-- למישוּ יש בעיה עם הנמשים שלי? אני מטפחת אותם במסירות! (: בכל מקרה... כמו כל היצירות שלך. את התוכן אני מאוד אוהבת, הוא נוגע בהרבה אמת, ואני מוצאת את עצמי מזדהה הרבה. לגבי הסגנון, הרי שזה פחות שירה ויותר... הרהור מחולק לשורות? גם אני כתבתי ככה פעם (יש לי קובץ שירים גנוזים מהשישית... חלקם פורסמו בפורום). כשהתחלתי להתעניין יותר בשירה, לקרוא הרבה שירה-- התמקצעתי יותר מבחינת הסגנון.. בעלת הכינוי המכובד. [ליצירה]
- [ליצירה] .. זה לא נכתב בהקשר לפיגוע... מצחיק, אולי כבר שכחנו, אבל יש עוד דרכים למות בעולמנו זה.. [ליצירה]
- [ליצירה] .. אויש, במ'ת, ילד... ממך ציפיתי ליותר (: אתה יודע, סאב-טקסט, לקרוא בין השורות וכאלה...P: --- עכשיו ברצינות: קודם כל, מי אמר שהוא כל היום יושב ומנגן בחדר? כתבתי "בלי להישבר כמוני, בלי לפרוש, בלי להרים ידיים"- הוא נמצא בסדרים. הוא לומד, כן, הוא מנסה.. אבל בכ"ז, נשבר לפעמים. מרים ידיים. ושוב חוזר, עולה ויורד, רצוא ושוב. וזה לא מתחיל ולא נגמר בלימוד בסדרים... ה"לטמא" זה לא מהלנגן בחדר, נו... אם אדם מעיד על עצמו שהוא מרגיש שהוא מטמא את הסביבה, כנראה יש לו סיבות מוצדקות לזה. ויש גם עולם מחוץ לישיבה, ובנאדם בהחלט יכול להרגיש שהוא נטמא (או נטמע..) בו. וזה בנאדם שאכפת לו. כי הוא מנסה, למרות שקשה, למרות שמייאש לפעמים. אז כן, אכפת לו מדברים שהרב קוק כותב, והדברים האלה נוגעים לו ללב, ולקרוא לו "הרב" זה לא מתחסד בעיניו. גם לא בעיני. ואגב, לא צריך ידע נרחב כדי להכיר מושגים כמו "קליפות", "גרעין" ו"ללקט ניצוצות". עובדה שאני מכירה, והנה- אני לא למדתי בישיבה... לגבי הנגינה- לא 'דעת, אני לא מנגנת... (: [ליצירה]
תגובות