חיכיון
ערוגה .
-
מינימליסטית
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מדהים. מחכים לבא עלינו... [ליצירה]
- [ליצירה] אני דווקא מןצא פה הרבה עניין הייתי יכול לשים במקום החכה מישהו שמסתכל אל הים אל הספינות הרחוקות ו"מחכה" למישהו שהלך, שאיננו אז החכה מחכה. [ליצירה]
- [ליצירה] באמצע! אולי זה תלוי איך זה מופיע בחלון באקספלורר, כי כשאני פתחתי וראיתי את הקצה העליון והייתי צריך לגלגל כלפי מטה, זה נתן מן אפקט של קצה מוט כזה שמצביע כלפי מעלה, אל הסופה, אל הכלום... [ליצירה]
- [ליצירה] כ"כ אוהבת צילומים בשחור לבן!! יפה לך, אם כי אני הייתי בוחרת לשים את החכה באחד מצידי התמונה ולא באמצע [ליצירה]
- [ליצירה] אני מאמין שעוד תעלי מישהו בחכתך... :) [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! אני מצטרפת לדעתה של "קצת אחרת" אם החכה הייתה באחד מצידי התמונה זה היה נותן לתמונה אווירה יותר פסטורלית... [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים, והשרשור כאן ממש כיף לקריאה. באמת לא הבנתי את התגובה של אלומה, עד שקראתי שראיתי שקודם התמונה נקראה אחרת. השם באמת עושה את ההבדל, ואני לא יודעת איך עדיף, כשהחכה באמצע או בצד. אולי דווקא זה שהיא באמצע אומר משהו נוסף. שכל הקטע של החכה [כמו שאמרו כאן, שתעלי מישהו בחכתך...], מאוד מרכזי בחייך. יפהפה בכל מקרה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני אוהבת את האפקט של השמיים בשחור לבן, אבל די התבאסתי שזה הסרט שהיה במצלמה. הייתי מעדיפה אותה בצבע. אלומה, אסטתיקה לא תמיד יוצרת עניין, זה נכון. בתור חובבת סימטריה (בעיקר ממניעים פדגוגים- אני אחליט מהו הדגש בתמונה ומה יתפוס את תשומת הלב. זה לא נשמע נורא כמו מורה?) אהבתי את התמונה שהיא יפה ושותקת. :) וילד ונביא שקר, תודה, אבל אני לא רוצה מישהו שהגיע אלי רק בגלל שזרקתי לו כמה תולעים. [ליצירה]
- [ליצירה] שנון! (אבל אני חושבת שהשביב השחור שהשתחל לתמונה מצד ימין [קצת מעל לחומה] עושה את זה לא מוקפד. וחבל, לדעתי.) [ליצירה]
- [ליצירה] דווקא אהבתי את המקום. זה צילום שמרכז אותך, השחור-לבן ישר נותן לך להרגיש שמשהו חסר, אתה מתמקד בחכה- שצופה למרחק,מתוח קדימה, מחכה למשהו... המשחק מילים עובד מצויין (גם בלי הכותרת)... סה"כ ניפלא וכמו שאמרה רונה קינן: "כולם גונבים מישהו ממישהו אחר, זורקים חכה ומקווים תמיד להיות בצד שצד..." (לא שיש את הפן השלילי הזה בתמונה, סתם נזכרתי) יום טוב ומי יתן וחצילים רבים יעלו בחכותינו נביש [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. יש קצת בלבול בנושאים ונשואים בתחילת השיר- מי עולה,בלול במה, וחבל. יש פה הרבה דברים יפים, רק שם זה קצת מקפץ ולא זורם. שבת שלום. [ליצירה]
- [ליצירה] אילנה, זאת מחרוזת מצויינת- אפשר ממש להרגיש גלים בין המעברים החדים שלך, בין כל הרעיונות המבריקים שמטלטלים אותך. אבל, חסר הליטוש. "כמה דרכים מזוויעות לבטא את עצמה" או הסוגריים ב"כדאי", נוצרת תחושה של שרבוט. שיר לא אמור להאכיל אותך ככה בכפית ולסגור את עצמו אלא לפתוח בך משהו, ובשיר הזה זה מתפספס וחבל, כי שיר עם עוצמות כאלה חבל שיפול על הפרטים הקטנים, על המילים שמרכיבות אותו. אך טוב ובשורות של חסד, ערוגה . [ליצירה]
- [ליצירה] על כל הפשעים תכסה האהבה. (וזה בהחלט יותר קל כשאתה עיוור בעין אחת). [ליצירה]
- [ליצירה] שבירת הכלים. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] אולי תשנה את הניק ל"כרובי, עם הפנים לקהילה". [ליצירה]
- [ליצירה] אחרי מביט הבנתי שהיו פה דברים שהייתי אמורה לזהות. כנראה שהם צודקים שם, בבמה. [ליצירה]
- [ליצירה] "המהירות של המרחק ביננו: לא שאחד הלך והשני נשאר, אלא המהירות הכפולה של ההולכים זה מזה. מן הבית שהרסתי, אפילו השברים אינם שלי. ופעם היו המילים שרצינו לדבר יחדיו במשך חיינו כערמה מדוייקת של חלונות ליד בניין חדש, כשעדיין שתקנו. אינני יודע מה קרה לך מאז כשם שאינני יודע איך קרה לי מה שקרה לי מאז: לזכור הוא מן תקווה. (יהודה עמיחי) ולפעמים שבריריות הזכרונות פוער עוד יותר מקיומם. שתיקותיי, מ"ס. [ליצירה]
- [ליצירה] * אומרים שלא רחוק מחדרה, בין הים לבין החולות, יש מקום שבו זורחת השמש בלילות. רק אצלינו לא תמיד היא זורחת. רק אצלינו משומה אור חסוך. יש אנשים שהתרגלו לחיות ככה, איזה אבסורד. [ליצירה]
- [ליצירה] למה אנחנו טוחנים? בגלל שכל ההיבט הטכני בתמונה הוא בהחלט לא ברמה- התמונה מאובקת והחדות התפקששה- או בסריקה או בפיקסלים. אם קצת, שאני מעריכה את עקרונותיה ויצירתה, רוצה לפרסם תמונה, היא צריכה לעמוד בסטנדרטים מסויימים (התמונה, לא קצת), ואם בעידן הפוטושופ הרמה עולה, גם בהיבטים הטכניים גרידא, בלי התערבות בתוכן התמונה, אז גם התמונות של הלא מלטשים צריכים לעמוד בסטנדרט הזה. ובתמונה הספציפית הזאת זה לא קורה. וחבל. [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה עם מיש. הרי אם אני חלק אלוקה ממעל, והכל הכל אלוקות זה לא עניין של "להרגיש בנוח" או "לשתף את האלוקים". זה להפסיק לשים את עצמי, על שלל פחדיי ורצונותיי ולהיות לשם שמיים. אנחנו צודקים, חתלתול? [ליצירה]
תגובות