בכלל לא התכוונתי לפרסם את זה לעיני כל. רק הראתי לה את מה שעוללתי לאנטילופה שלה! אבל עכשיו אין מוצא.. היא לא מוותרת לי ולא נותרה לי ברירה אלא לפרסם את זה
כאן, לעיניכם:
בתמונה מוצגות לופה (משמאל) ואנטי-לופה (מימין).
תודה לכולם (:
ולמה אנשים תמיד אומרים שהכרחתי אותם?
גם בתגובה של מישי אחרת, וגם פה בכותרת:
http://www.tzura.co.il/thesite/yezira.asp?codyezira=12951&code=1852
:(
אה, לא ראיתי את השאלה. הכוונה היתה שזה דומה לציורים שיש באנציקלופדיה לחיות או במדריכים לחיות הבר בישראל וכדומה. לא שזה רע...
לגבי הקטע השני (שאם מישי רצתה אנציקלופדיה אז שתלמד) דם אני לא כל כך מבין מה ניסיתי לומר, אולי מישו יצליח להסביר לי את זה אי פעם.
לא קראתי את כל התגובות ויכול להיות שאני חוזר על דברים של מישהו אחר. אם כן סליחה.
בכל אופן, האנטילופה עושה לי קצת הרגשה של אנציקלופדיה לחיות, אולי בגלל שאין שום רקע. אבל אם מישי נורא רצתה אנציקלופדיה, אז שתלמד. תרתי משמע.
[ליצירה]
כמו שכבר אמרתי לך כשהסיפור היה בכתיבה: פארודיה מצויינת, ענקית, גאונית, מצחיקה, ובקיצור - זה אתה, כרגיל... ;)
מצויין לחלוטין, נכנס לרשימת היצירות המועדפות!
[ליצירה]
חס וחלילה.. חתלתולי..
זו לא הכוונה שלנו!
מותר לאהוב את השירים שלו.. תסתכל על השיר עם הדקלים (נדמה לי) שהוא כתב - איזה תגובות נלהבות היו לו ולא אמרנו כלום!
זה צחוקים של הדס, נמישה, שחף ושלי.. בלי כוונה להעליב...
[ליצירה]
לא חשבתי על הגירסה שלך (בנות, רגשות וכאלה...), חשבתי יותר בכיוון של חור פנימי ענק בלב, כתוצאה מפגיעה כלשהי (בידי האהוב?), אם כי זה יכול להתאים גם כן... בכל מקרה, המשורר הוא הקובע...
תגובות