[ליצירה]
ומקולות השחרורים...
אהבתי את הרגישות והצומי למתרחש ליד ביתך.
לא צריך להרחיק נדוד כדי להבחין באור , בצבע, בנוצה רכה, הנקרצים כולם ללחן אהבה.
חמוד :)
ימי אור ותכלת
כּנרת~~
[ליצירה]
מסר חשוב העברת לנו פה "מסר כפול." אין לנו לשנות אדם לפי רצוננו אנו.
הזכיר לי גם משפט שאני אוהב: "אם תחפש באדם מלאך, לא תמצא אדם. אך אם תחפש באדם אדם אולי תמצא מלאך..."
[ליצירה]
השיר הוא שיר מצוין ומרתק. זה שיר עם גישה רצינית, והייתי אומר אפילו בוגרת, ונוגע היטב בראיה העמוקה של מהות החיים, אבל קצת מרחיק לכת בפסמיות שלו. אתה מעמיס על הלב את כל המועקה והשכל לא יעמוד לבדו במשימה לצעוד קדימה.
לשיטתי, אדם נאבק לצאת מ-"בור חיייו", משום שביכולת הזאת חנן אותו אלוהיו וזה מה שמעניק לו את השכל לצעוד קדימה.
אל תשנה את השיר, כי כאמור הוא שיר מצוין אבל תחשוב מה שכתבתי.
[ליצירה]
לבן,
קשה לי להסביר, אבל אני מרגיש קצת מוזר ב-"מונולוג" הזה שביניכם. אתה נשמע לי די לחוץ והיא די מאיימת בשתיקתה הרועמת. ואולי היא בכלל לא שותקת ואתה לא מספר לנו על כך? אני חושב שקצת עציצים בחדר ישפרו את המצב.
[ליצירה]
מיקה יקרה,
(אני מקוה שזה אכן יקרה ולא יקר כי לפעמים את כותבת בלשון זכר ולפעמים בלשון נקבה)
אהבתי את ההסבר שלך על השיר הזה, בייחוד את הניתוח על המחשבות שהן קיימות בנו ברבדים שונים, ולפעמים הרובד החיצוני עוצר מלכת ומגשש באפלה כדי למצוא קצה חוט לאן ללכת, ואז בא לעזרתנו הרובד הרגשי,שהוא המצפן של נפשנו.
באשר לדרוג החכמה והטיפשות: אני כנראה מושפע מאמא שלי עליה השלום, שחלקה את העולם לשניים, וזה היה מוחלט ובלתי ניתן לשינוי - טפשים וחכמים. כמובן שילדיה היו בקטגוריה של החכמים. זה הפך את העולם לשחור ולבן ונראה בעיניי ילדותי, ולכן כתבתי את מה שכתבתי, אבל בשיר שמבטא תחושות ניתן להשתמש במטבע לשון זאת. לכן קבלי את הערתי בערבון מוגבל..
אשמח לקרוא עוד מיצורתייך מסר כפול