[ליצירה]
גדל וצמח גדל ופרח
הנה צררתי הצרעת, ונתתיה בקן צרעות
עת צורר יַצור על צורתי
אקרא אל צורי יוצרי
שאין כמוהו צור באלהים
ממנו צורתי,
בחירתי אשר אבחר.
[ליצירה]
כואב לי באמת
ואולי זו באמת הוראה מלמעלה? ואולי אנחנו אלו שמביאים כל זאת עלינו? מאיפה הבטחון הזה בצידקת הדרך?? לא, אני כלל לא מיואש, אני רק מנסה באמת להבין מה הקב"ה מנסה לומר לי (והקב"ה שלי לא דתי-לאומי וגם לא חרדי, הוא הכל, ה-כ-ל!). ולא שיש לי תשובות אבל את השאלות חייבים לשאול, ויש לנו תורה והיא של כ-ל עם ישראל (כן, גם של אלו הכופרים בה ר"ל, "ואפילו ישראל שחטא ישראל הוא") וכמה אינספור פעמים ביום אנחנו הולכים נגד רצונו יתברך והוא מרחם וסולח אז מי אנחנו שלא ננהג כך?? אהבת חינם - כשמה כן היא! ח-י-נ-ם, לא בישביל 'לקרב לבבות' ולא בשביל שלא יפנו אותנו ואפילו לא 'בגלל שצריך' אלא חינם כי ככה ה' רוצה, ונכון שזה קשה, מישהו אמר שגאולה זה קל?? יש כאן ציבור די מכובד שלא חושב כמונו ולא מבין מה אנחנו רוצים בכלל (או כמו ששמעתי אתמול מיענקל'ה רוטבליט - 'אתם מדברים יהודית עם אנשים שמבינים ישראלית') אז אני יכול חלוק עליו ואולי אני אפילו חייב לא להסכים איתו אבל הם לא פחות הבנים של הקב"ה ממנו, "ואם יש בעיה אז יש למי לפנות.." פשוט לפנות למי שאמר והיה עולם, כמו ששמעתי אתמול ממישהו - שצריך לבקש מה' יתברך, ממש להתחנן, שיבוא קצת וירד אלינו, שיבוא לראות איך הילדים שלו רבים.. ויעשה כבר 'שולם שולם לעולם'.
[כמובן שאני נגד מה שהיה בעמונה, ולא נשכח את גוש קטיף, אבל ה-כ-ל זה הקב"ה והקב"ה זה ה-כ-ל, ולכן חייבים לשאול ולנסות ב-א-מ-ת להבין מה ה' רוצה ממנו] אז בתקווה שלא פגעתי באף אחד.. שבת שלום לכולם!
[ליצירה]
וואו, חזק מאד!
הפער בין הרצון להתקדם לבין הרצון להשאר אי שם בנקודת ההתחלה, שהיא אחת הנקודות הגבוהות במציאות, מעין 'זיכרון ליום ראשון' בו התחיל הכל, מה שנקרא התחדשות שהיא נוגעת לא נוגעת..
והמרחק הזה שדווקא הוא זה שמחזיק את הקשר, כמה שזה ככה..
והפיסקה האחרונה שהיא מבטאת ביותר את ההמשך הכנראה מוכרח - 'שבירת הכלים' שהיא הנקודה בה אין מקום בכלי (גוף) להכיל את האור העצום הזה שהתגלה (האהבה).
(ומספרים באגדות שמכאן מתחילים להיבנות..)
תודה
[ליצירה]
יפה מאד. ממש נוגע..
הניגון של המילים קרוע גם הוא, מה שמצליח להעביר את התחושה של הללכת לאיבוד אל ולתוך כל הקרעים.
אהבתי.
ואם אפשר לעודד אז מתוך הדיסק של אביתר בנאי:
"וכשהלב נשבר זורח אוֹר גדול.."