[ליצירה]
הסבר קט:
ב"ה
זה מעין השלמה של היצירה שהזכרתי (העונות וכו'), ולקרוא רק חצי.. זה פשוט לא שלם... למען האמת כבר כשכתבתי את החלק הראשון תכננתי לכתוב את החלק הנוכחי, כדי שזה יהיה כאילו חורף (החלק הקודם), קיץ (החלק הזה), ועונות המעבר (הסוגריימים, שהם גם זהים בשתי היצירות). אבל היה אז תחילת הקיץ, ולא הייתי מספיק קייצית כדי לכתוב את זה, אז רק עכשיו יצא לי לכתוב. אבל אם עכשיו הייתי מוסיפה ליצירה הקודמת את החלק הזה בתור "עריכת יצירה", אפחד לא היה רואה את זה , אז כתבתי את זה ביצירה חדשה, אבל זה בעצם אותה יצירה... וכוונתי היתה שתקראו אותה בשלמותה. מה גם שאפשר להתחיל לקרוא אותה מאיזה קטע שרוצים, כי זה מעגלי.
מה, אני משווקת את עצמי? אני?! אני אמרתי למישו להעלות מן האוב את החלק הקודם של היצירה, שכבר טבע באבק?..
[ליצירה]
המממ...
הייתי מרחיב את המשל מעולם הפיזיקה קצת יותר... אולי זה יראה קצת יותר חנווני...:))
נראה כמו פירוש של ר' נתן לפיזיקה מודרנית...
'אבן שואבת' בלעז...
[ליצירה]
שיר מדהים. אין מילים בפי. בואו לראות! זה פשוט מוש-לם! החריזה, המשקל, הכל עשוי כ"כ בקפידה. פשוט אין מילים. וגם התוכן פסדר.
(הממ, מעניין למה החריזה והמשקל מושלמים.. טובי, לגלות להם?)
[ליצירה]
בלי פאניקה, (יש בריטניקה).
ב"ה
שיר, תפסיקי להתעצבן. הוא באמת לא אחד שצריך להתעצבן ממנו. הוא בעצמו לא יודע מה הוא אומר. הוא אוהב את הפוזה, שיבושם לו. אם כבר אז אפשר לרחם עליו קצת. אבל להתעצבן?! לא חבל עליך, שירוש?
[ליצירה]
ואולי
ב"ה
דווקא הזרימה תמיד זורמת למטה? אולי לא טוב להגרר אחרי כח המשיכה? דווקא הפריצ גבולות שיש בך היא סוג של שליטה עצמית, של יכולת להתרומם מעל המשיכה כלפי מטה, להמריא מדי פעם.
[ליצירה]
הראל חומד,
ב"ה
אם תקרא את דברי לעומק, אולי תבין. אם בכ"ז תתקע באמצע, הרי הסבר מפורט:
"אסוציאציה חופשית - " זה אומר שמה שבא אחרי המקף, הוא האסוציאציה החופשית שלי לשיר הנוכחי.
"ספקות מאת חתלתולי" - האסוציאציה החופשית שלי היא יצירה בשם ספקות, מאת חתלתולי. אולי יש עוד ספקותים שאני לא מכירה, אבל אני מדברת על ספקות מאת חתלתולי.
ולסיכום: כשקראתי את השיר הנוכחי, שחובר ע"י אורי יקירנו, זה הזכיר לי במידת מה את היצירה "ספקות" מאת היוצר "החתלתול של שרדינגר".
מובן עד כאן?
[ליצירה]
[ליצירה]
אוי, ציפציפ נודד
ב"ה
אתה ומויש בדיוק אותו דבר.
אתם לא מבינים שאי אפשר ללמד מישו להיות אדם שמח בלהגיד לו "תקשיב, אל תכתוב כזה עצוב, טוב? זה מ'זה חבל על הכשרון שלך". קודם כל, רוב הדברים היפים הם עצובים, יען כי כתיבה היא דרך נפוצה להביע עצב. שמחה, לרוב, מובעת בדרכים אחרות - ריקוד, שירה בקולי קולות, וכדו'. אם תקרא את היצירות של עצמך תשים לב שגם הן לא שמחות במיוחד.
רגע, אמרתי "קודם כל", אז אני אמורה להגיד עכשיו "שנית".
המממ... טוב:
שנית, הכתיבה דווקא עוזרת להוציא את העצב ולהתמודד איתו, הלא כן? אם אתה מבקש ממישו לא לכתוב על משו אתה בעצם מבקש ממנו לכלוא את עצמו, וזה בלתי אפשרי בעליל. הא לך.
[ליצירה]
ושכחת להביא את הנוסח ההפוך.
איך נדע מי רצח את רבין?
טוב, בשביל זה *אני* פה. והרי הנוסח ההפוך:
אתה ואתה אני אני אז אתה שאתה בגלל אתה ואתה אני שאני בכלל אני אני אם אבל אתה לא ואתה אני לא אני אז אני שאני בגלל אתה ואתה אתה שאתה בגלל אני אני אם --- השב"כ. (טוב, את המילה האחרונה הוספתי, כדי שזה יענה על השאלה "מי רצח את רבין").
ואם התכוונת לגרסא הפוכה יותר:
אם אני אני בגלל שאתה אתה, ואתה אתה בגלל שאני
התא התאו ינא ינא זא התא התאש ללגב התא התאו ינא ינאש ללגב ינא ינא מא לבא התא אל התאו ינא אל ינא זא ינא ינאש ללגב התא התאו התא התאש ללגב ינא ינא מא.
שימו לב כמה פעמים חוזרת המילה "התאו". ליפך, מדובר בצופן סתרים שצופן בחובו את העובדה שתאו כלשהו רצח את רבין. והרי זה כ"כ מתבקש, שמי שמסוגל לרצוח את רבין, מוכרח להיות תאו כלשהו. ללא ספק.
**************
"את אף פעם לא באמת מגיבה לי, רק לתגובות שלי", התמרמר לו מילון מסויים, והביא בעקיפין להווצרותה של עוד תגובה בלתי עניינית. לפיכך, אכפר על פשעי ואוסיף תגובה ליצירה עצמה, לאחר גדר ההפרדה,
**************
כלומר - פה למטה.
דומני שלא ירדתי לסוף דעתו של הכותב, אך התרשמותי מתחילת דעתו בהחלט ראויה לציון. כפי הנראה, מתוך הערכה כנה השתמשתי בהשאלה במשפט האחרון מהשיר, בכתבי את ההודעה-חסרת-הקשר הקודמת. עתה, באתי במטרה להשיב את החפץ השאול לבעליו. ללא ספק מעשה זה מצדי משקף הזדהות. אבל אין לי מה להביא לאורחים, רק בצלים.
[ליצירה]
אני מאוד אוהבת את זה.
השחור-לבן, הטשטוש הקל מאחור, ואיך שהיא מסתובבת אלינו - כ"כ עושה הרגשה חמקמה של איזו ילדות נשכחת.
איזה מותק הילדה הזאת, תמסרי לה נשיקה ממני. :)
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
אני חולקת עליכם מאד!
המיץ פטל כ"כ מוסיף. כל מילה כאן מוסיפה, בעצם. אין אף מילה מיותרת. ואם לא היתה הנפילה בסוף - זה היה פחות אמיתי, פחות מהלב, ופחות מעניין.