[ליצירה]
וואוו.... ממש ממש.
ב"ה
עדי - אני חושבת שהכוונה לא כדומה או כשונה ביחס לדברים אחרים, אלא כשביל, כדרך מסודרת ומוגדרת. נראה לי שהכוונה היא שכשיש דרך מסודרת היא כמו כלי, ואפשר למלא אותה, ומתקרבת יכולה לעלותעל גדותיה, אבל כשהדרך לא מוגדרת, כשממילא מניחים למים לזרום לאן שבא להם, אז הם פשוט זורמים לאן שבא להם, ואין שום חידוש ואין פריצה ואין איזה משהו למלא, משהו שסוגר עליהם והם מצטברים בו.
ותקנו אותי אם אני טועה.
[ליצירה]
רק הערה קטנה, מחוץ לדיון:
פונדלי החביב,
עם יומרה ואגו עצומים כשלך, כדאי שתלך ללמוד קצת א-ב בסיסי, שכן לא מכובד שאביר נעלה כמוך כותב בשגיאות כתיב.
שגיאות מי יבין מנסתרות נקני.
אגב, איני יכולה שלא להוות פרסומת מהלכת לעצמי, לפיכך אתה מוזמן לעיין במילון שלי וללמוד מהן שגיאות נכונות ומהן שגיאות לא נכונות.
[ליצירה]
אוי, ציפציפ נודד
ב"ה
אתה ומויש בדיוק אותו דבר.
אתם לא מבינים שאי אפשר ללמד מישו להיות אדם שמח בלהגיד לו "תקשיב, אל תכתוב כזה עצוב, טוב? זה מ'זה חבל על הכשרון שלך". קודם כל, רוב הדברים היפים הם עצובים, יען כי כתיבה היא דרך נפוצה להביע עצב. שמחה, לרוב, מובעת בדרכים אחרות - ריקוד, שירה בקולי קולות, וכדו'. אם תקרא את היצירות של עצמך תשים לב שגם הן לא שמחות במיוחד.
רגע, אמרתי "קודם כל", אז אני אמורה להגיד עכשיו "שנית".
המממ... טוב:
שנית, הכתיבה דווקא עוזרת להוציא את העצב ולהתמודד איתו, הלא כן? אם אתה מבקש ממישו לא לכתוב על משו אתה בעצם מבקש ממנו לכלוא את עצמו, וזה בלתי אפשרי בעליל. הא לך.
[ליצירה]
הראל חומד,
ב"ה
אם תקרא את דברי לעומק, אולי תבין. אם בכ"ז תתקע באמצע, הרי הסבר מפורט:
"אסוציאציה חופשית - " זה אומר שמה שבא אחרי המקף, הוא האסוציאציה החופשית שלי לשיר הנוכחי.
"ספקות מאת חתלתולי" - האסוציאציה החופשית שלי היא יצירה בשם ספקות, מאת חתלתולי. אולי יש עוד ספקותים שאני לא מכירה, אבל אני מדברת על ספקות מאת חתלתולי.
ולסיכום: כשקראתי את השיר הנוכחי, שחובר ע"י אורי יקירנו, זה הזכיר לי במידת מה את היצירה "ספקות" מאת היוצר "החתלתול של שרדינגר".
מובן עד כאן?
[ליצירה]
[ליצירה]
נהדר, פשוט נהדר.
ב"ה
כבר קראתי קודם, אבל פתאום שמתי לב להרגש אינו דיו.. אז גם כשאתה כותב דברים שאינם ברוח היתולית, עדיין ניתן לראות את קוציך מבצבצים פה ושם בין השורות.
תגובות