מקצה העולם עד קצהו
נמשך,
גם אם צפון היטב.
כמו יין עליו
חשמל נִסך
והוא שיכור
לא רואה דרכו.
רק היא רואה דרכו,
דרכה.
וכשנוצר המגע,
שום כח יותר לא יפריד.
כי בעצם
היתה זו תמיד
נשמה אחת שהושמה בשני גופים שונים.
מישי אחרת
-
סתם אחת.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה... נגעת בי... [ליצירה]
- [ליצירה] המממ... הייתי מרחיב את המשל מעולם הפיזיקה קצת יותר... אולי זה יראה קצת יותר חנווני...:)) נראה כמו פירוש של ר' נתן לפיזיקה מודרנית... 'אבן שואבת' בלעז... [ליצירה]
- [ליצירה] . אהבתי את משחק המילים בשורה השלישית. וגם באופן כללי את השיר. [ליצירה]
- [ליצירה] פעם מישהי אמרה לי שהיא "שומרת על נגיעה" (ולא שומרת נגיעה) בלי קשר. [ליצירה]
- [ליצירה] וואי, עמוק! בתחילה הייתי בטוח שמדובר במגנט עצמו וביחס בינו לבין סיכת המגנט ובעצם, עד הסוף אני לא בטוח איפה נגמר המשל ומתחיל הנמשל. [ליצירה]
- [ליצירה] מטאפורה מעניינת [ליצירה]
- [ליצירה] ההתחלה מתחברת לסוף: מקצה העולם ועד קצהו- נשמה אחת שהושמה בשני גופים שונים [ליצירה]
- [ליצירה] , '? [ליצירה]
- [ליצירה] :-O נותרתי אילמת [ליצירה]
- [ליצירה] אודיה, את לא יודעת? יצחק גור לא יודע ללחוץ על הסיווג "שירה", ובכלל, על כל סיווג שבעולם. האצבע שלו מכוונת אוטומטית באופן מודע ובלתי ניתן לשינוי, לסיווג "במשפט אחד". הוא, יצחק גור, מעולם לא ידע שירה מהי. מומלץ לקרוא כמה ממשפטיו האחדים. [ליצירה]
- [ליצירה] ואולי ב"ה דווקא הזרימה תמיד זורמת למטה? אולי לא טוב להגרר אחרי כח המשיכה? דווקא הפריצ גבולות שיש בך היא סוג של שליטה עצמית, של יכולת להתרומם מעל המשיכה כלפי מטה, להמריא מדי פעם. [ליצירה]
- [ליצירה] הכותרת הקבועה: מממ. ב"ה קודם כל הצהיל את לבי לראות שההוא עם הנמשים כלל לא התייחס לדיון שהפנתי כלפיו, אלא ישר נפנה להגן על מתקרבתו מפני תיקוני הלשון של מישי. הה, כמה רומנטי! בדיוק היום פיצ הקפיצה את השרשור עם הבקבוקים. אחח, אחחח. --- ולעניין: שיר יקירתי, אז בטעות שמתי א' במקום ס', הרי מובן שהתכוונתי לסובייקטיבי. אז טעיתי, תהרגי אותי? אני, כשאני מתקנת שגיאות בהודעה, אני לפחות עושה את זה בקיצור ולעניין, ואילו את מנסה לרדת עלי המשך הודעה שלמה. מה יש? נעלבת שתיקנתי לך את הגרש? תראי, אני לא סתם מתקנת, טעויות באמת מפריעות לי, ואני חושבת שאולי אם יגידו לך מליון פעמים שבגוף ראשון עתיד אין תחילית י' אלא א', ייתכן שבסוף זה ישתרש איפושהו. (וכוונתי כמובן לזה שאת אומרת "יתחיל" במקום "אתחיל", "ילך" במקום "אלך", וכדו'). ובקשר לתוכן ההודעה שלך - את לא סותרת במאום את מה שאמרתי. אמרתי שיש אמת, אבל בתוכה יש מספיק מרווח לנטות לפה או לשם! ואת פשוט חזרת על דברי ופירטת אותם, וניסית להגיד שבזה את חולקת עלי. אופס. ולכם, המנומשים ואלו שמתקרבות אליהם: ניסיתי לבחון את טענתכם בהתאם למציאות, וקשה היה לי למצוא את האמת שבה. חשבתי, אולי יש בה אמת משום שאכן "פועל" זה יותר ברטי ורגעי מ"פעילות", "צודק" זה יותר פרטי ורגעי מ"צדיקות", אבל גיליתי שהדוגמא הזאת לא שייכת לעניינינו, וההבדל שבינה לבין הדוגמאות שמתאימות לנו הוא גם בזה שהנ"ליות הן פעלים והענייניות לנו הן שמות עצם (או שמות עצם של תארים, הלא הם שמות תואר). ניתן לראות אף את ההבדל בה|טעמה (בדוגמאות הנ"ל ההטעמה מלרעית, בדוגמאות שיובאו בקרוב ושייכות לעניין, ההטעמה מלעילית). את הדוגמא שלנו, יושר (במלעיל) וישרות, ניתן להשוות לדוגמאות כמו אומץ ואמצות (ולא אמיצות, כי אם זה היה אמיצות זה היה מֻשווה לישירות ולא ליַשרות), כושר וכשרות, וכדו'. דווקא בדוגמאות הנ"ל ניתן לראות שאם בכלל קיימת בשורש המדובר הטיה במשקל כזה, היא מתייחסת למשמעות שונה לחלוטין. שמעתם למשל על אמְצות? אם כבר אֻמצוֹת, זה יותר שימושי... (: ולעניין כשרות - כשרות זה לא מצב כללי (אא"כ יש לאיזה מסעדה תעודת כשרות כללית מאוד לטווח זמן ארוך), ובוודאי שלא מצב כללי של המילה כושר. וכושר, היא דווקא מילה שמבטאת היטב מצב כללי שבו האדם נמצא. וכנ"ל אומץ, תכונה כללית ביותר ולא מעשה. אני כלל לא מבינה איך אפשר לטעון שיושר זה מעשה, כאשר יושר אינו שם פועל כלל ועיקר, וכן הוא משמש לרוב כתיאור תכונה, שהיא דבר הטבוע באדם. הא לכם, מנומשים. [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה מעצבנת מתמטית, א"א לטעון שדבר מסוים גדול מעצמו. מצד שני, אם מדברים על אינסוף, ניתן להגיד שאינסוף *מסוים* גדול מאינסוף מסוים אחר. היות והחיים אינסופיים, ניתן להגיד שחיים כלשהם אכן גדולים מהחיים (הכלשהמים האחרים). [ליצירה]
- [ליצירה] יסלח לי הטלפון דה לה מורטה אבל הכותבת היא אשה, ויש לה זכות להתחבר לנשיותה. אף ביאליק לא היה גברי במיוחד בשירו "הכניסיני תחת כנפך", למשל [ליצירה]
- [ליצירה] ומה אני עשיתי!??! ב"ה חגית מותק, אני מבקשת לא להשחיל את שמי לדיון שלא השתתפתי בו בכלל!!! "ומישי- הסברתי את עניין שיר השירים" !?!? מה את מנסה להביע? אני הייתי פה בכלל? אני שאלתי משהו על שיר השירים?! את הסברת *לי* משהו!?!? מהההה?! קודם כל אני רוצה לטהר את שמי. ושנית, אם כבר הזכרת את שמי, אז אולי אני אגיב בכ"ז: באופן כללי אני מסכימה עם כל מילה של ממזי, ובאופן ברטני אני חושבת שהטיעון של חגית מגוחך ולא לעניין בכלל. "אבל מה אתם רוצים ממנו?! זו התחושה שלו כשהוא כותב- יש לכם בעלות על רגשותיו ותחושותיו? לא נראה לכם- אל תקראו אותו וזהו." ממש לא מפריעה לי התחושה שלו כשהוא כותב, כל בנאדם חש כלמיני דברים במצבים מסויימים, אבל יש דברים שלא צריך לחשוף בציבור. אל תקראו אותו וזהו זה לא פתרון, כי כדי לדעת מעתה ואילך לא לקרוא אותו, יש הכרח להחשף לפחות לדבר אחד כזה מפרי עטו, ואחרי ההחשפות הנזק כבר נעשה. אבל לגמרי לא שייך לטעון אי בעלות על רגשותיו, כי אף אחד כאן לא טען בעלות על רגשותיו של הכותב. חגית, לפעמים נדמה לי שאת כ"כ נהנת להתווכח, ואת קצת מאבדת את עצמך. מה שצרם לי זה היהירות המוגזמת שלך והנסיון לעקוץ על כל צעד ושעל. אפשר להתווכח גם אחרת. ואני לא חושבת שאחרי כ"כ הרבה לעג ועקיצות בעניינים שלא תמיד קשורים לוויכוח - כמו צבא למשל, או התעללות בשנינות שממזי אמר - אחרי זה אני לא חושבת שמה שיתקן את האווירה זה לזרוק איזה "ממזי, את יודע שאני מתה עליך". כל הצורה של ההתכתשות האובססיבית שלך עשתה לי קצת רע. וגם היצירה עשתה לי קצת רע, אז בכלל, עכשיו רע לי שני קצתים. [ליצירה]
- [ליצירה] מיאו שימו לב, חלק מהשמות בסיפור בדויים! (נראה לכם שאני הייתי קוראת ליקירתי בשם מיצי?!) [ליצירה]
- [ליצירה] וואווו.. ב"ה המממ.. משו, פשוט ללקק ת'אצבעות (בהקשרים של מציצת דם שהוזכרו פה זה לא נשמע טוב... אבל לא חשוב). נעל - אכן לרוב היא משוררת, אבל השירים שלה מדהימים, אחד יותר מהשני. אני מתפלאת שלא גילית אותה קודם. כדאי לקרוא הכל (כך עשיתי אני), אבל אם אתה מעדיף המלצות ממוקדות יותר אתה מוזמן לפנות אלי במסרישי. [ליצירה]
- [ליצירה] . איזה יופי! אהבתי את הקטע עם היאיר עוד היאיר. [ליצירה]
תגובות