[ליצירה]
ושכחת להביא את הנוסח ההפוך.
איך נדע מי רצח את רבין?
טוב, בשביל זה *אני* פה. והרי הנוסח ההפוך:
אתה ואתה אני אני אז אתה שאתה בגלל אתה ואתה אני שאני בכלל אני אני אם אבל אתה לא ואתה אני לא אני אז אני שאני בגלל אתה ואתה אתה שאתה בגלל אני אני אם --- השב"כ. (טוב, את המילה האחרונה הוספתי, כדי שזה יענה על השאלה "מי רצח את רבין").
ואם התכוונת לגרסא הפוכה יותר:
אם אני אני בגלל שאתה אתה, ואתה אתה בגלל שאני
התא התאו ינא ינא זא התא התאש ללגב התא התאו ינא ינאש ללגב ינא ינא מא לבא התא אל התאו ינא אל ינא זא ינא ינאש ללגב התא התאו התא התאש ללגב ינא ינא מא.
שימו לב כמה פעמים חוזרת המילה "התאו". ליפך, מדובר בצופן סתרים שצופן בחובו את העובדה שתאו כלשהו רצח את רבין. והרי זה כ"כ מתבקש, שמי שמסוגל לרצוח את רבין, מוכרח להיות תאו כלשהו. ללא ספק.
**************
"את אף פעם לא באמת מגיבה לי, רק לתגובות שלי", התמרמר לו מילון מסויים, והביא בעקיפין להווצרותה של עוד תגובה בלתי עניינית. לפיכך, אכפר על פשעי ואוסיף תגובה ליצירה עצמה, לאחר גדר ההפרדה,
**************
כלומר - פה למטה.
דומני שלא ירדתי לסוף דעתו של הכותב, אך התרשמותי מתחילת דעתו בהחלט ראויה לציון. כפי הנראה, מתוך הערכה כנה השתמשתי בהשאלה במשפט האחרון מהשיר, בכתבי את ההודעה-חסרת-הקשר הקודמת. עתה, באתי במטרה להשיב את החפץ השאול לבעליו. ללא ספק מעשה זה מצדי משקף הזדהות. אבל אין לי מה להביא לאורחים, רק בצלים.
[ליצירה]
ולדעתי,
ב"ה
הזמן הוא נתון, נתון לנו. אנחנו אלה שעוברים בתוכו מצירוץ כזה, ולא יכולים לעצור. הכל תלוי בנקודת המבט. ובכ"ז, אם תנסה לשער בדמיונך רגע כלשהו שהיית רוצה לשמר - נשמר, אם תנסה לדמיין שהזמן לא זז באותו רגע, אולי תראה שדווקא הנצחיות שלו יכולה לגרוע מהיופי, והרגעיות היא מה שעושה אותו למה שהוא... רגע.
[ליצירה]
104
הו, ממזי, אל תחלום
אל תהיה תמים..
לא נפגש ביום
ולא מן הימים.
(אלא אם כן תבוא פתאום
לצומת שילת, בשיא החום)
אם המפגש יהיה בסוף,
(מה שלא כל כך נראה לי)
זה יהיה ביום לא טוב:
לא יכולה לי או לא בא לי.
המניין כבר נמנה
והכפילות לא נחשבה
אולי אתה נמנה
על התגובה השבעים ושבעה?
לא, כי גם אותה כתב
המשורר, אבי מרב...
אז אם פרס ניחומים דרשת
הרי לך מה שביקשת:
התגובה המאה ועשרים
תהא לממזי, חברים!
[ליצירה]
מממ... גמכן טעים.
ב"ה
זה מאוד שונה מהקודם. מאוווד. הרגשה אחרת בכלל. לזכותו של הנוכחי יאמר שהוא יותר סוער, לודעת אם זאת המילה, ויש יותר זרימה וקישור בין השורות. לא ששם אין, פשוט השיר ההוא יותר משרה אווירה בצורה מדהימה, וזה יותר מכניס את הקורא לתוך איזשהו פיתול מעניין.
הה, עלי והצליחי. אם לא יוצאים לי שירים בזמן האחרון, אני יכולה לפחות להטפל לשירים של אחרים ולפלסף קצת, כנחמה.
[ליצירה]
נההה...
ב"ה
בלי להסתכל אפילו על זה שזה חוצפה מצד ילד, הסוף של מתקרבת פשוט יותר מתאים, אין מה לאמור. אם לוקחים את הסוף של ילד זה הורס את כל האפקט זלדה. לא תעשה כלאיים בין זלדה לרחל! חוצמיזה שגם מבחינה פנימית יותר אהבתי את הסוף של מתקרבת. של ילד גם לא נשמע לי מתאים, וגם פחות קוסם לי במשמעויות הטמונות בו.
וגם חצוף, שלא לדבר על זה בכלל.
[ליצירה]
צחית יקירתי, אולי כדאי שתסתכלי בשם השולח של התגובה? מי שכתב את התגובה זה *אני* ולא נגה.
עתה, את מוזמנת לקרוא שוב את תגובתי בידיעה שאני לא נגה :-)
וסתם, למקרה שלא שמת לב - כל מה שאמרתי היה בצחוק. אני מצטערת אם לפעמים אני לא ממש מובנת, ואנשים לוקחים אותי קשה מדי. הייתי צריכה להוסיף איזה סמיילי או שניים.
תגובות