יש רק אהבה מסוג אחד בעולם?
שי דוידס,
(אם הבנתי את תגובתך נכון) בשביל שיהיה איש שלישי אני צריכה להיות בהריון.
בשביל הריון אני צריכה להתחתן קודם.
ככה זה, כמה נונקונפורמיסטית שיהיה- יש דברים שאני מעדיפה לעשות לפי הספר.
קצת על מושאי האהבה שלי:
הורים, משפחה, חברים, חברות, תלמידים, תלמידות, נופים, ספרים, מוסיקה, שירים...
וואו, והלב מכיל את כל זה!
איזנט דאט גרייט?
חיים טובים לכולם.
מלאי אהבה.
פעם שמעתי אמא אחת אומרת, "אני כל כך אוהבת את התינוק הזה, הוא ממלא לי את כל הלב, מה אעשה כשיבוא תינוק נוסף, איפה יהיה לי מקום בלב"
וגם בילד השמיני שלה היא אמרה אותם הדברים.
בקיצ, את צודקת, וכותבת טוב.
[ליצירה]
וואלה, אנשים... פייר? אתם מאכזבים אותי
יש רק אהבה מסוג אחד בעולם?
שי דוידס,
(אם הבנתי את תגובתך נכון) בשביל שיהיה איש שלישי אני צריכה להיות בהריון.
בשביל הריון אני צריכה להתחתן קודם.
ככה זה, כמה נונקונפורמיסטית שיהיה- יש דברים שאני מעדיפה לעשות לפי הספר.
קצת על מושאי האהבה שלי:
הורים, משפחה, חברים, חברות, תלמידים, תלמידות, נופים, ספרים, מוסיקה, שירים...
וואו, והלב מכיל את כל זה!
איזנט דאט גרייט?
חיים טובים לכולם.
מלאי אהבה.
[ליצירה]
וואו...
מכירה את הסיפורים האלה. ביחוד על הדירה הקרה שמחכה.
משנה הבאה זה קרוואן לוהט שיחכה...
=(
ואתה כותב מצויין, יקירי. מצויין ממש.
בהצלחה!
סו.
[ליצירה]
=)
נני ממוש
כממציאת הז'אנר- אני דווקא הכי בסדר!
"ת.ד 576" התפרסם על שלושת חלקיו ברצף. והמקסימום שלי היה שלושה חלקים.
אז תצעקי על "ילד"! =)))))))))))))))
בכל אופן- עוד אנחנו מדברות- חלק שני כבר כאן.
המשך יבוא- בע"ה בקרוב.
סוערה.
[ליצירה]
אח...
ממזי ממזי ממזי...
התגובה שלי הייתה לא לכאן ולא לכאן. לי אישית הייתה קצת בעיה עם היצירה- אבל הוא כותב לא רע. סורי.
ומאידך הייתה לי בעיה עם ההגזמה בתגובות שלכם. הפרזתם עצבני לענ"ד.
יש אנשים שמשתמשים בביטויים אירוטיים כשהם מתארים כתיבה. נכון שהאירוטיקה כאן רחוקה מלהיות עדינה או מרומזת- אבל ככה הוא מרגיש כשהוא כותב- מה תעשו? תתבעו אותו?
או שהעובדה שהאירוטיקה כאן הייתה ביטוי לדבר שלא ממש מותר הילכתית עוררה את זעמכם...?
אני בכל אופן לא הייתי מגיבה ליצירה הזאת- אלמלא התגובות שלכם. היו כאן דברים גרועים אף יותר מבחינה תכנית ורוחנית, וכל עוד האתר אינו מוגדר כאתר "דתי"- להגיב ב"איכס" פשוט לא הוגן.
לא לעניין היצירות שלו- יופי. תסמנו אותו ותוותרו על ביקור בדף היוצר שלו.
ככה הוא מרגיש כשהוא כותב- לאף אחד אין אפוטרופסות על התחושות שלו.
ואדמיאל קוסמן (איש דתי) כותב אירוטיקה "קשה" הרבה יותר. אבל זה הוא - אז אנחנו שותקים.
ואיך שכחתי את שלמה המלך...
והרי לך "אויש" משלי:
סליחה על המשפט הפטרוני שאני משחררת לחלל האתר בזה הרגע אבל... נו, טוב, אחרי שנה וחצי בצבאות העם והמולדת- דברים יראו קצת אחרת. (וזה לא שלילי בעיני)
[ליצירה]
אבל,
חגיגה, זה בדיוק הרעיון!
זה לא ממש סיפור עכשיו, זה מעין "תסריט" כך שמה שהגיבור אומר זה לא 'הערות' אלא הוא ממש מדבר.
וצריך לקרוא את חלקים א-ב (בעיקר את התגובות) בשביל להבין מה הלך פה.
=)
סוערה.
תגובות