[ליצירה]
אוף.
איזה כיף זה כשאף אחד לא מבין אותך. |זועף|
המטבעות הם בכלל לא מה שהקוף באמת רוצה. הוא בסך הכל רוצה לפתוח את דלת הכלוב ולברוח לו אל הג'ונגל, להתנדנד ולהתפרע על הענפים הכי גבוהים.
אבל מנהלי גן החיות מבלבלים אותו, אז גם מטבעות זה משהו.
לפחות שיהיו נוצצים כמו שצריך.
[ליצירה]
כוכב הקופים
השיר מצויין כפי שהיה בראשונה ואינו צריך לא הסבר ולא תוספת.האסוציאציה המיידית לשיר (שעולה לי)
הינה כוכב טלויזיה ידוע-בדרן.
אהבתי מאד את הרעיון והסיגנון.
[ליצירה]
שיר לא בהכרח זקוק להסבר בצידו. אני בטוח שמי שהיה מתאמץ היה מצליח להבין. לא היית צריכה לצרף הסבר לדעתי, אלא לתת עד קצת מרווח של זמן לאנשים פה.
מיוחד מאוד.
[ליצירה]
זה מקסים, ו... ונפלא וכתוב נהדר!!!
הערה קטנה: התקשיתי עם השור- "ורווינו גשם ואוויר." נראה לי שיש לכתוב "ורווינו מ-גשם ואוויר", או "והיינו רוויים מגשם ואוויר".....
[ליצירה]
בוא נגיד
שזה שיר שקל להזדהות איתו,
לפחות בחלק מהדברים...
השיבוץ והדימוי מהתנ"ך מוסיף המון...
ובסוף זה יעבור(את יודעת למה אני מתכוונת, ודי לחכימא ברמיזא)
[ליצירה]
כואב וחזק, לו רק יכולתי להבטיח שזה לא יקרה שוב...
א-ל תאבדי את התמימות בדרך, ואכן החכם ברשו, אבל החכם רגשו יכול מרוב חוכמה להתכהות....
המון אהבה...עוד תגיע ותהי'ה הכי נפלאה בעולם...
[ליצירה]
לא מסכימה -
אין מי שנקצר לפני שהגיע זמנו. פשוט אין. הרי זה לא מקרה או טעות בזמנים - אם זה קרה עכשיו, זה צריך היה לקרות.
ובקשר לחלק הראשון - אני עדיין לא משוכנעת במה שאני אומרת, אבל אני חושבת שבכל שלב בזריעה יש כבר חלק מן הקציר, ואמרת נכון - "הזורעים ברינה". אפשר להנות מהפירות גם תוך כדי התהליך ושום דבר לא הולך לאיבוד.
מצטערת, זה פשוט צרם לי.
[ליצירה]
רעיון מקסים :)
הסיום נשמע קצת מאולץ. כאילו המשפט של החבר במסעדה נאמר רק בשביל הפואנטה. (טוב, לא ממש כאילו...)
בטוחה שתצליח לחשוב על דרך טובה יותר להכניס אותו.
אה, והקטע עם הפופקורן אחרי שהיא מכריזה על הטיסה שלה נשמע קצת לא אמיתי - היא מודיעה לו משהו כזה והוא מתלהב מהפופקורן?
אני מבינה שהכוונה היא להראות שהוא לא שם לב בהתחלה, אבל זה עדיין מצלצל לא מתאים...
חוץ מזה - יופי של סיפור :)
[ליצירה]
אאוץ'.
מזכיר לי את הצב האומלל שהסתובב אצלנו בגינה. אמנם לא פגעה בו שום אבן, אבל הכלב שלנו החליט לבדוק מה הטעם של רגלי צב...
הוא גסס כל השבת, נראה לי :(
טוב, גם יצר הכלב רע מנעוריו, מסתבר.
[ליצירה]
:-)
נראה בדיוק כמו המחברות שלי - בהבדל אחד:
אצלי לא מופיעים החישובים...
ודווקא גיאומטריה זה מקצוע מקסים - אחד האהובים עלי, למעשה.
נו, מילא.
[ליצירה]
[ליצירה]
חחחחחחחחח
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
חמוד ביותר.
אני ממש עולצת הלילה.
[ליצירה]
טוב.
עכשיו קראתי את זה שוב, והבנתי את השיר מזווית קצת אחרת.
אני חושבת שבעצם אנחנו מדברות על אותו הדבר. אני חושבת שאלו שני דברים שאי אפשר להפריד ביניהם: הכתיבה והגילוי.
מאיך שהבנתי את השיר בהתחלה, חשבתי שהכוונה היא שהמשמעות מתגלה לכותבת רק *אחרי* הכתיבה, בקריאה חוזרת.
אבל בעצם זה בא יחד - תוך כדי כתיבת המילים בוחנים את הדברים וככה מגלים מה בעצם יש שם, כך שבסופו של דבר המילים הן רק המסגרת למה שחשבתי תוך כדי הכתיבה.
אז בעצם כל ההבדל הוא ביחס למילה "עט". האם מדובר בתהליך הכתיבה שעוזר לחשוף את המחשבות, או שדווקא כתיבת המילים שחושפת - שעם זה אני לא מסכימה.
מקווה שמישהו יבין משהו מכל זה, כי זה נורא מבולבל.