את הדיו והקסת החלפתי בעיני
והנייר החתום הפך
לפנים מספרות.
ובמקום מילה משקרת
היה מבטי משכר
ודמעתי מגלה את הכל.
וכל קמט של צחוק,
או הרמת גבה,
או גומה,
אמרו לך
את שלא יכולתי לומר.
אמרו את חטאי
כאבי, תפילותי
געגועי---
וקראת.
איך קראת לזה?.. "ארספואטיקה.. קטגוריה בפני עצמה"
הריחות הנודפים מן הכתוב לעומת המציאות והרגש ברובד החיים היומיומיים.
הרגשת הזרות לכתיבה (-כמו בשיר של אלתרמן),
הבעת האני בכתיבה.
האני האחר המתגלם בכתיבה.
אני מפחד להאריך.. מפחד לגרוע מהניחוח שעולה מהשיר.
מקסים.
שי :)
[ליצירה]
סו..
איך קראת לזה?.. "ארספואטיקה.. קטגוריה בפני עצמה"
הריחות הנודפים מן הכתוב לעומת המציאות והרגש ברובד החיים היומיומיים.
הרגשת הזרות לכתיבה (-כמו בשיר של אלתרמן),
הבעת האני בכתיבה.
האני האחר המתגלם בכתיבה.
אני מפחד להאריך.. מפחד לגרוע מהניחוח שעולה מהשיר.
מקסים.
שי :)
[ליצירה]
:)))
פשוט מצויין.
ומפליא לראות את ההתפתלויות הפסיכוסופיות בגרוש האלה- מצד הבחור.
בד"כ הקטע הזה שייך לנו.
מאידך... גם הכתיבה והיצירתיות.
לא להאמין הגולם קם על יוצרו- ויוצר!
כתיבה מעולה. חייכתי המון.
[ליצירה]
מיגה און של אמא
זה יפהפה בכנותו וגם בלעדיה.
אהבתי את משחקי המילים וגם את הרמיזות (כמו שהיטיבה לומר אחת מהצד שמעלי...)
חברות/אחיות שהתחתנו והן משהו חדש, אחר.
והרגעים האלה, האמביוולנטים שמצד אחד רוצים שיהיה כמו פעם, מצד שני רוצים להכיר את המציאות שלהן מקרוב.
את חכמה ויפהפיה ומוכשרת ורגישה. זה יגיע. ההוא עם הסוס והנס.
בין היצירות הטובות שלך, לדעתי.
סוערה.
[ליצירה]
טווווב
מסכימה עם האלה שמעלי- שבטח מבינות מה אתה רוצה יותר ממני. אבל זה כתוב מרתק.
:)
זאת שסרטים אזרביג'אנים בסינמטק הם הבילוי הכי פחות מועדף עליה.
[ליצירה]
אורי אורי אוריאל
שמעת אותי אומרת שאתה אמרת "איכס"? ממש לא.
וההשוואה למה שעושים אנשים שמכניסים 'רפש' הבייתה אינה מן העניין.
חליקום, נסחפתם לגמרי. כולה בית אחד בשיר הזה בעייתי- אבל לא בצורה קיצונית.
ה"שרץ" שהוכשר כאן היה מוכשר על ידי גם לפני חמש שנים וקשה לי להאמין שאכשיר דברים חמורים יותר בעתיד. זה לא עניין של כרונולוגיה- זה עניין של תפיסה.
מה גורם לי להחליט שזה לא יהיה בעתיד? מאותה סיבה ש"פלייבוי" קיים כמאה שנה ועדיין לא היה הדוס שיקנה אותו וישים אותו על השולחן בעת הקידוש... (צר לי אבל המשל הזה שלך ממש הגחיך אותי)
ויודע מה, אורי? אולי זה נחשב פחות אירוטיקה כי אירוטיקה זה דבר שמרמז על יחסי גבר- אישה וכאן זה לא ממש ככה וזה אסור וזה צורם- הכל נכון.
אבל מה אתם רוצים ממנו?! זו התחושה שלו כשהוא כותב- יש לכם בעלות על רגשותיו ותחושותיו? לא נראה לכם- אל תקראו אותו וזהו. אתם לכל היותר יכולים להסביר מה צרם אבל להפטיר מילות גנאי זה... איכסה.
בעצם... אולי אני חסרת רגישות לחלוטין... אחרי הכל אבי מולידי ז"ל היה מכניס הבייתה "מעריב", "ידיעות" ו-אלוקים שישמור- "הארץ".
סוערה, שכתבה את כל הדברים שלה בדיון הזה רק בגלל תגובות כמו "איכסה" ו"מגעיל".
עם כולכם הסליחה אבל ככה- לא מגיבים לאף אחד.
תגובות