גונבת איתך עוד כמה דקות של אושר.
זה מה שהלו"ז שלך והמצפון שלי (ולהפך)
מכתיבים לנו.
גונבת ממך עוד כמה דקות. אושר.
אולי אתאשר בעצמי.
את אשר נגנב יש להשיב.
נגה נגה
-
לא כזה מעניין
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אהבתי הזכיר לי בו זמנית את השיר של דיידו ואת דירה להשכיר של לאה גולדברג. זה יכול להיות הספין אוף של האחרונה. [ליצירה]
- [ליצירה] זיכרון אחר שיר זיכרון אחר. אותם אלמנטים ומילים שחוזרות גם בשירים הרגילים - דוממת, חיוורת, תמונה מחייכת - ובכל זאת השיר הזה מאפשר אשליה מתוקה שהחיות גוברת על הכיליון. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה לך היכרות קצרצרה עם אנשים בהחלט עושה חשק לקרוא אותם. אמנם לא חשבתי לרגע שזה יקרה, ובכל זאת אני שמחה להגיד שלא התאכזבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] סתם כך נתקלתי והתלהבתי קשות. הדאבל מינינג ממשיך גם כשהקטע מסתיים. ומעורר מחשבה ותהיות. אישיות כמובן. לדעתי ביחס לכתיבה בגוף נשי - היה כאן ניסיון הרחקה, בגלל הדמיון האוטוביוגרפי. האין זאת? [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין תיאור פירסט קלאס של מחלקה סגורה. רק מי שהיה שם (גם אם בביקור) יכול לנסות להבין. באוניברסיטה המדברית צומחים כותבים לא רעים.. [ליצירה]
- [ליצירה] מיי-צוין כיאה וכנאה לבוגרת מדרשות למיניהן, שהיא גם בעלת ראייה ביקורתית ואירונית מספיק כדי לכתוב קטע שכזה. [ליצירה]
- [ליצירה] הבטן כאבה משחוק או דמע? אחלה משפט אם כי הייתי מוותרת על הניקוד, שהופך אותו פומפוזי שלא לצורך. [ליצירה]
- [ליצירה] תגובתי חשבתי לכתוב את זה "במשפט אחד", אבל כשראיתי את השיר הזה שלך, ראיתי שזה כל כך מתחבר ודווקא מתאים יותר כתגובה, בהפוך על הפוך: כשיש לי יסורי מצפון על כל השירים שלא הספקתי לכתוב ועל הסיפורים שאפילו עוד לא התחלתי, אני נזכרת להתנחם בכך, שאני לפחות בינתיים, חיה אותם. when i'm 64 אני רק מקווה שתהיה לי היכולת לזכור ולפרק את החוויות שצברתי לכדי מילים. ומצד שני הן בטח לא יהיו רלוונטיות אז. ועכשיו הן כן? אתמהה. זה אולי שווה דיון בפורום יצירה. [ליצירה]
- [ליצירה] למאותגרים ביולוגית הבמבה זהו שלב הגולם של תולעת המשי, עד שייהפך לפרפר. לא גידלתם כאלה בגן בקרטונים? [ליצירה]
- [ליצירה] היי אורנה במקרה עליתי על קיומך כאן. קיומך במובן של יצירות. אין לך מושג כמה החיים שלך נשמעים שונים ורחוקים ממני ובכל זאת מתוך הכתיבה האמיתית והזורמת דיברה אלי. במיוחד הסיפור הזה, שמתאר התרחשות שגרתית מן הסתם בביתך, גרם לי לחשוב על הכמיהה של אשה כמוך "בניין שלמית", אני קוראת לכן (את מן הסתם גם עונה ללוק החיצוני של ההגדרה, כך אני מאמינה), לקצת לבד. לאישיות עצמאית, אינדיבידואל במרחב המקוון. להתנתק מההגדרות של אמא (ל-11 ילדים שיואו) ורעיה ולהיות קצת מישהי, שמקבלת מיילים ותגובות. הא לך תגובה - אוהדת. [ליצירה]
תגובות