כּשאיני קַשוּבָה
גֶוי שָפוּף
עוסק בּבְדידי מעשים
מֶחַשֶב
חטאים.
אם רק ארים מבטי
לתוכי
אטווה כיסופיי בזרקור
שמיים פתוחים
אז אקרב,
אשוב
אליך.
טל רעות
-
"לפעמים אני ריקה מצבע, כמו ציור על מדרכה אחרי גשמים, ויודעת שעכשיו הרגע, להוליד מילים"
(אחינועם ניני)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] . קטע ממש מיוחד. אהבתי מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] הייי תשובה... אני אוהב את הרעיון הזה... [אבל מה עם מיכאל??? {סתתתםםם}] [ליצירה]
- [ליצירה] ממש יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] *. אבל ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה לחלוטין עם קודמי. [ליצירה]
- [ליצירה] *****! ! [ליצירה]
- [ליצירה] זה איציק העכביש אציק ביציק בקיצור מה שהוא רוצה להגיד זה ש: "א ה ב נ ו " זאת היתה כנרת שקפצה על המקלדת .... אני רוצה לומר לך שיש לך ד"ש מז'וז'ו הנמלה ושפרסמתי יצירה חדשה .. חפשי באלמנה שחורה [ליצירה]
- [ליצירה] אלי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! מה אתה עושה לי בתוך המחשב? לא חשבתי שתקח את הקטע ברצינות:-) ראית שלא הכניסו לך את השירים? אני מתקוממת! [ליצירה]
- [ליצירה] כל-כך נכון פתחת לי שערי גן-עדן עם השיר הזה. ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] הו. זה כמו שלי. רק בהפוך. איזה כיף שכתבת את זה. כי לא ידעתי איך. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. מקסים. יש בה הרבה עוצמה. היא מזכירה את הנשים במצרים שבזכותן נגאלו בני ישראל. [ליצירה]
- [ליצירה] בואו לכאן!!!!!!!!!!!!!!!!!............................................. כדי שתכירו את אחותי :-) [ליצירה]
- [ליצירה] . עוד כמה דברים: 1) זה מכוון שהביטוי "מיכאל שלי" חוזר כל הזמן. וזה מכוון לקשר את הקורא עם הסיפור "מיכאל שלי "האמיתי. 2)"הפוסל במומו פוסל". אם קראת את הסיפור ומיד מה שעלה לך זה "גניבה ספרותית" זה מרמז עליך משהו לא עלי (וכאן אני מרשה לעצמי להיות בוטה. מותר לי לאור מה שאתה כתבת). 3)אתה יכול לומר שאתה לא מסכים עם המסר ועם המסירות נפש לתורה ולכבוד ה' יתברך אבל אתה לא יכול לומר זאת בצורה כזו כאילו שכל המסרים כאן אינפנטילים וילדותיים וחסרי בסיס. 4) אם יש לך מה לומר- תגיד. ואם לא- לפי דעתי צריך למחוק את התגובה הזו. 5)פעם הבאה תזהר לפני שאתה כותב כאלה דברים. מאחורי המסך קיים אדם שיכול להפגע. [ליצירה]
- [ליצירה] . וואי! איך שזה מתאר הרגשה מוכרת! אני קוראת את זה שוב ושוב וזה מדהים עד כמה שזה נכון! (והקטע של הנו"ד ממש במקום) [ליצירה]
- [ליצירה] . אני אוהבת את השיר הזה. אפילו לא יודעת בדיוק למה, אבל אוהבת. ביחוד אהבתי שגם כשדברת על העולם הצנוע יותר- פרשת אותו בתוך סוגריים. [ליצירה]
- [ליצירה] עד כאן. גם באתר אינטרנט יש קץ לפתיחות. (נו, קרח או לא?!) [ליצירה]
- [ליצירה] . וואי, נורא עצוב ואמיתי. ואקטואלי. [ליצירה]
- [ליצירה] . אני כבר מתארת לעצמי איזה מן ילד היית. בטח היית מהשדונים האלה שכל היום מביטים סביב בעיניים סקרניות ותחמניות ומחפשים במה אפשר לגעת ולחקור ולהחביא ולשחק ולפרק וכו' ושתמיד מלאים במן רוח פרצים כזו שלא נותנת מנוח לאנשים סביבם (היו לך נמשים? כי תמיד הלחיים שלהם זרועות נמשים שובבים) ותמיד הם מסתובבים בשיער פרוע ובגדים מרושלים ובדחף עצום להפגש עם משהו חדש. והכי חשוב- ברגע שאחד מהמבוגרים מניח עליהם עיניים בדיוק כשהם עסוקים בתעלול נוסף- הם מעלים על פניהם ארשת תמימה וטהורה כזו והם נדמים כילדים ציתניים ביותר שכל מאווה-ליבם הוא שהוריהם ישבעו מהם נחת. וכמובן שהמבוגר מחייך אליהם מדושן עונג ומחפש קרבן אחר. (ושניה אח"כ הם חוזרים אל מעלליהם). [ליצירה]
- [ליצירה] אביתר!!!! אני מתה עליך! אתה האח הכי חמוד בעולם!!!! (ואיך לא הראת לי את השיר הזה?! אותך לאמא) [ליצירה]
תגובות