כּשאיני קַשוּבָה
גֶוי שָפוּף
עוסק בּבְדידי מעשים
מֶחַשֶב
חטאים.
אם רק ארים מבטי
לתוכי
אטווה כיסופיי בזרקור
שמיים פתוחים
אז אקרב,
אשוב
אליך.
טל רעות
-
"לפעמים אני ריקה מצבע, כמו ציור על מדרכה אחרי גשמים, ויודעת שעכשיו הרגע, להוליד מילים"
(אחינועם ניני)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] . קטע ממש מיוחד. אהבתי מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] הייי תשובה... אני אוהב את הרעיון הזה... [אבל מה עם מיכאל??? {סתתתםםם}] [ליצירה]
- [ליצירה] ממש יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] *. אבל ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה לחלוטין עם קודמי. [ליצירה]
- [ליצירה] *****! ! [ליצירה]
- [ליצירה] זה איציק העכביש אציק ביציק בקיצור מה שהוא רוצה להגיד זה ש: "א ה ב נ ו " זאת היתה כנרת שקפצה על המקלדת .... אני רוצה לומר לך שיש לך ד"ש מז'וז'ו הנמלה ושפרסמתי יצירה חדשה .. חפשי באלמנה שחורה [ליצירה]
- [ליצירה] אלי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! מה אתה עושה לי בתוך המחשב? לא חשבתי שתקח את הקטע ברצינות:-) ראית שלא הכניסו לך את השירים? אני מתקוממת! [ליצירה]
- [ליצירה] כל-כך נכון פתחת לי שערי גן-עדן עם השיר הזה. ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] יו. כמה שיש לך את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] . אני כבר מתארת לעצמי איזה מן ילד היית. בטח היית מהשדונים האלה שכל היום מביטים סביב בעיניים סקרניות ותחמניות ומחפשים במה אפשר לגעת ולחקור ולהחביא ולשחק ולפרק וכו' ושתמיד מלאים במן רוח פרצים כזו שלא נותנת מנוח לאנשים סביבם (היו לך נמשים? כי תמיד הלחיים שלהם זרועות נמשים שובבים) ותמיד הם מסתובבים בשיער פרוע ובגדים מרושלים ובדחף עצום להפגש עם משהו חדש. והכי חשוב- ברגע שאחד מהמבוגרים מניח עליהם עיניים בדיוק כשהם עסוקים בתעלול נוסף- הם מעלים על פניהם ארשת תמימה וטהורה כזו והם נדמים כילדים ציתניים ביותר שכל מאווה-ליבם הוא שהוריהם ישבעו מהם נחת. וכמובן שהמבוגר מחייך אליהם מדושן עונג ומחפש קרבן אחר. (ושניה אח"כ הם חוזרים אל מעלליהם). [ליצירה]
- [ליצירה] . ליצנית יקירתי (אני מתגעגעת אליך!)- אני ממש מסכימה עם מה שכתבת, אני חושבת שזה דבר שהבנתי רק השנה וברוך ה' אני בתהליכים לצאת משם. הדמיון מקסים ואני לא מתכוונת לותר עליו אבל אין בו מקום לסביבה האמיתית שלי- וזה מה שקשה. [ליצירה]
- [ליצירה] . אה, ועוד משו- גם אם בכל זאת מחליטים לקחת יוזמה ולהתקשר לאנשים- זה לא עוזר כי הם לא מצליחים למלא את החלל שפעור אצלי כרגע ולאחר כמה משפטים לאים נפרדים וסוגרים את הטלפון עם ריקנות עוד יותר גדולה בבטן. ואז שואלים מה כן אני צריכה כרגע. ויודעים את התשובה. ונכנסים לתוך השמיכה ובוכים. סתם, לא תמיד זה נגמר כזה טראגי. לפעמים מציירים או קוראים או יוצאים לטיול לילי-לקראת-בוקר. [ליצירה]
- [ליצירה] . לא. זו בהחלט לא יעל (וגם לא מיכאל...), אתה יודע, לא כל עולמי סובב אחריהם. טוב, אולי ברגעים מסוימים אלו כן אבל אני נוטה גם לחשוב על דברים אחרים. [ליצירה]
- [ליצירה] אביתר!!!! אני מתה עליך! אתה האח הכי חמוד בעולם!!!! (ואיך לא הראת לי את השיר הזה?! אותך לאמא) [ליצירה]
- [ליצירה] . ממממ..... יכול להיות שתהיה משהי שהיא קצת מהכל? כי עדיין אני מתקשה למקם את עצמי. [ליצירה]
- [ליצירה] ובכן, בזאת יתם השיר תבוא על קץ הנהמה לך צפוי עתיד מזהיר התעמוד במשימה? [ליצירה]
- [ליצירה] . או קיי. הכתב הקטן הוגדל לגודל קריא יותר. טעות שלי... [ליצירה]
- [ליצירה] * וואו... גם משוררת וגם ציירת. [ליצירה]
תגובות