[ליצירה]
יש לי שאלה
כשאתה כותב שאתה לא מצליח לדמיין כלום למה אתה מתכוון- כי אפשר לפרש בשתי דרכים:
אתה רומז לכך שיש לך מעידות באמונה,
שהרי איך אפשר לדמיין שאלוקים שם למעלה מקשיב
לך-אולי הוא לא...
בעיה באמונה.
או שאתה לא מצליח לדמיין את כל העסק -כי גדול עליך קצת.והדברים עצומים מדי בכדי שתפשט ותמעט אותם בדימיון שלך.?????
[ליצירה]
עצוב למדי
האביב זו עונה כל כך יפה, של פריחה... מעניין למה זה גורם לך להרגיש ככה...
טראומת ילדות?
אני אוהבת הרבה יותר את החורף, ואןם כבר אני שונאת עונה זה את הקיץ (בעע! חם, דביק, יתושים)
prednisolone side effects in dogs bilie.org prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
סנקה,
are you ded?
כ"כ מוזר לי לקרוא צעקה שמחה כזאת.
אתה מוזמן לדף שלי, לקראו את המשפט על כתיבת שמחה...
תמשיך להנות.
ודי עם מזחלות שלג...
אתה ג'מייקני, זה לא ילך...
;-)
[ליצירה]
מי היא זאת?
גרמת לי לקנא בך על הכשרון...
הלוואי שהייתי יכול לגעת בעדינות בתיאורים ובמילים כמו שאת עושה.
בינתיים, עד שה' יענה את תפילותי, נשאר לי לקרוא אותך בעיניים פעורות
ולשתוק
ולשתוק.
[ליצירה]
כ"כ עצוב.
עלתה דמעה בזווית עיני.
הפנייה ההדרגתית של השיר מהמצב הכואב אל ה"חוסר שביעות רצון" שנובע מהתשומת לב המיותרת שהיא תקבל, לדעתה- זו הפואנטה של השיר.
לדעתי החזרה בכל פעם על המשפט "זהו הרגע שממנו והלאה" מכבידה על הקריאה ושוברת את הזרימה של השיר.
כדאי להוריד אותו ברוב המשפטים ולהשתמש בפיסוק נכון כדי לצמצם את המשפט. משהו כמו:
"זהו הרגע שממנו והלאה המשפחה לא תחזור להיות מה שהייתה,
שממנו והלאה לא כל הלילות ישמשו לשינה.
זהו הרגע שבו יסומן מינוס במשפחה."
[את המשפט האחרון אני לא כ"כ אוהב ולא כ"כ רואה איך הוא עוזר לתאר את העצב..., לדעתי, הוא מגלה מהר מידי על המוות שעליו מדובר]
אפשר להשתמש כמה פעמים במשפט הפתיחה, זה יפה וזה נקרא "אנאפורה", אבל לא ברצף כזה ובכמות כזאת.
נסי לשכתב ואני בטוח שהשיר ישתפר מאוד.
בהצלחה!
אבל זו רק עניות דעתי, עשי מה שנראה לך.
[ליצירה]
שטיבעל
זה חדר.
שטיבלעך פרושו חדרים.
זה אומר בד"כ בי"כ שיש בו מלא חדרים קטנים וצפופים שאפשר למצוא שם מניין שחרית בעשר בלילה ומניין מנחה של לפני שבת צמוד להבדלה...
משהו כזה.
יש כל היום מניינים.
קמת באחת עשרה וחשקה נפשך במניין שחרית?
אם אין בסביבה מניין חב"ד או שאתה בצפת ותוכל ללכת לקאסוב, חפש את השטיבעל המקומי....
זה אמור להיות עצוב?
ריקני?
שטיבלעך עם מניין אחד לא ממלא את תפקידו...
זאת הכוונה?
אני מת לדעת....
[ליצירה]
ממש יפה. אהבתי את הישירות של סגנון הכתיבה הזה
רציתי להגיד,
בתור אדם ממין זכר,
שהתחושה של בזבוז רגש
מופיע לא רק אצל בנות. ראיתי שהיה פה דיון על זה, בתגובות, ואני מוכרח לומר שהזדהיתי עם כל מילה (כמעט) ואני מכיר הייטב את התחושה.
ואולי מבין כל הבנים בעולם- זה רק אני...
[ליצירה]
הבנתם כמעט לגמרי...
יש עוד רובד מלבד חוסר הביטוי המושלםשל שקיעה בשחור-לבן.
הרובד הוא במבט של אמנות. כשצלם למשל בוחר לצלם שקיעה הוא לא ישתמש בסרט שחור לבן. או שהוא כן ישתמש בשחור לבן, זו האומנות... אבל בכל-זאת, לדעתי, הביטוי של צילום שקיעה הוא בערבוב הצבעים. גונני אפור לא יצליחו לבטא בצורה שלמה את חווית השקיעה..
באותו מובן גם הכתיבה היא ככה.
שמחה היא חוויה שלא מצליחה להרשם... כשהיא נרשמת היא כבר לא חוויתית. א"א לקרוא שיר על שמחה ולהרגיש את השמחה גואה בלב (מי שמצא שיר כזה שיגיד, אני אשמח לקרוא...) בדיוק כמו שא"א להתבונן בתמונה שחור-לבן ולחוות חוויה דומה לשקיעה של שמש... זו לא החוויה ולדעתי כל אמנות שהיא צריכה להעביר חוויה כלשהי. ה"צרכן" של האומנות צריך לחוות משהו כשהוא מביט על תמונה, ציור, פסל, קורא שיר או סיפור ומקשיב למוסיקה וכן על אותה דרך -כל האומנויות...
ויש עוד רבדים שגיליתי תוך כדי כתיבת תגובה זו, אבל אני אשאיר את הגילוי לכם...
תודה רבה על התגובה! אתם מוזמנים לקרוא עוד ולהגיב. תמיד כיף לקבל תגובות...
[ליצירה]
[ליצירה]
כואב.
"למלכה אין בית, למלך אין כתר.
רק שבעה ימים- אביב, בשנה.
וסגריר וחמסין
כל היתר"
(השורה הראשונה היא שם של ספר שאני ממליץ מ-א-ו-ד לקרֹא)
[ליצירה]
נוגע ועמוק
אין לי עוד מילים להוסיף על התוכן.
פשוט מדהימות אותי ההשוואות לטבע.
את השם לא הבנתי. לא ברור לי הקשר. למרות ששם השיר משך אותי להכנס ולקראו, לא מצאתי שהוא קשור לתוכן.
יש אולי גם קצת מה לעבוד על המבנה, לחשוב יותר על צורת עימוד וכתיבה שיתנו עוד עומק ואיכות לשיר.
לדוגמא:
"אנחנו חייבים לגלים
לנסות, גם אם נשברנו.
אסירי תודה לרעם, ששבר
את השתיקה"
לדוגמא...
שיר חמוד ועם פוטנציאל ענק. דרושה עוד קצת מחשבה וליטוש קטן.