ולפעמים היא חושבת,
למה רק לי אין דוד גיבור שנפל במלחמה?
עדי .
-
אני אחלום לנצח...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אויש.. ..מהמחשבות האלה, שלא נעים לנו (לי לפחות) להודות בהם. חזק וקולע. [ליצירה]
- [ליצירה] נכון... זה כמו אחרי פיגועים, לא עלינו, קודם כל מקווים שלא נפצע או נהרג מישו שמכירים וכשזה קורה מצטערים שלא מכירים אפילו מישו אחד, כי אז קשה יותר לכאוב באמת... שלא נדע צער. [ליצירה]
- [ליצירה] ... חס וחלילה לא רוצה דוד גיבור כזה מעדיף דודים חיים , באמת אף פעם לא חשבתי אפילו בכיוון הזה , את יודעת זה גם נשמע מאוד אגואיסטי . [ליצירה]
- [ליצירה] באמת? פשוט, אני מכירה המון אנשים שכן חשבו את זה. וגם לא מנקודה של "לא להתחבר לצער". זה אכן אגואיסטי, אבל- תחשוב מנקודת המבט של מי שאומר את זה.... ילדה בגן, אפילו, רואה את כולם עצובים, מתפארים בדודים הגיבורים שלהם, שמתו במלחמה. תראה את אלה שיצאו ממנה חיים, אבל בלי עין או משהו כזה. זה הערצה, סגידה אליהם.... במובן מסויים. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שזה נכון אבל... מכיוון שנתת את זה ככה במשפט אחד הקורא (שבמקרה זה הוא אני) לא מצליח לפתח אמפתיה כלפי הדמות שאומרת. נכון שכולנו לפעמים רוצים סיבה שנטיל בה את כל סיבות הצער שלנו ועוד זה יהיה לגיטימי, והעולם יחבק אותנו, אבל משפט כזה תלוש מהקשרו לא גורם לי להתחבר אליו, על אף שיש בו מן האמת. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה עצוב ולפעמים נכון. [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב ומרגש... מאוד קולע... ולפעמים גם די נכון אפילו שזה כואב... תמיד בשמחה! :) בת מלך... [ליצירה]
- [ליצירה] נכון. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, זה כל כך עצוב... (מקווה שמשום מה מנותק ממציאות כלשהי?) "חתמנו את היותנו", זה משפט יפה. והדיוק והסדר שבכל פועל ופועל בשיר, שקדנות, נו, על פרטים קטנים והכל - חתימה, מדידה, למידה, שברירי, תקנה, הדרכה, כל כך מדוייק - שזירה. ולעומת זאת, ההרס. זה, זה, זה אדום ושורף בעיניים. (והזכיר קצת זך - הבית השני של גדול הוא האומץ לחכות. סתם, הזכיר.) (ואתה, נושא אלומותיו, ברוך שובך!) [ליצירה]
- [ליצירה] היי. מה הקטע שהעוגה מיוחדת ולא נפגמת אם היא פחם? יופי, תפילו אותה. ביג דיל. סתם. לא משנה. תעזבו. הוצאת רגשות. בזמן האחרון אני כותבת יותר למגירה מה שנקרא, אבל הרגשתי צורך לשים את השיר הזה. (אגב, אם תוכלו בבקשה ללמוד היום משהו לעילוי נשמתו של סבא שלי שנפטר, אודה לכם מאוד. יוסף בן שרה.) [ליצירה]
- [ליצירה] כן. צריך לזכור את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] הוי, רעיה, זה ממש מפחיד. מפחיד שאי אפשר לכבות. מפחיד שאי אפשר להגיע אליו. ולכל אורך הקטע נדמה היה שהנה וזה מתאפשר ושמול הרצון החזק הזה כלום כבר לא יכול לעמוד אהבתי ממש. אהבתי את הירוק. זה יפה. שבוע טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה כיף, עוד שיר שלך. צריך שיהיה משהו שיגן על המילים, מישהו שיחזק אותה, בלי אגו, שלא ירצה ממנה כלום. [ליצירה]
- [ליצירה] באמת, אולי תקטין את הכתב? כואב בעיניים. [ליצירה]
- [ליצירה] זה... זה עצוב, כן, עצוב. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, אני חייבת להגיב. גרבילים אוהבים תפוחים. מאוד. (אבל אתה יכול לנסות גם שסק אם אתה מתעקש) [ליצירה]
- [ליצירה] לכל מי שעדיין לא יודע, אולי הוא נראה לכם סתם מין בחור פשוט שכזה, אבל לא- הוא הוציא בפסיכומטרי 680. באמת, תשאלו אותו!! [ליצירה]
- [ליצירה] גמני רוצה לצטט. ... אני מבקש לי ידידים. אך מה פירוש "לאלף"? -זהו עניין שהזניחוהו יתר על המידה- הסביר השועל- ופירושו: לקשור קשרים... לקשור קשרים?.. אמת, נכון הדבר, - ענה השועל- בעיני הנך עדיין נער קטן, שאינו שונה ממאה אלף נערים קטנים אחרים; אין לי צורך בך. אף אתה אינך זקוק לי; בעיניך אתה אינני אלא שועל הדומה למאה אלף שועלים אחרים. אך אם תאלפני נהיה זקוקים איש לרעהו: אתה תהיה בשבילי אחד ויחיד בעולם, ואף אני אהיה בעיניך אחד ויחיד בעולם כולו... .................................. ...על כן חיי משעממים כה. אם אך תאלפני, יאורו חיי כאילו זרחה לי השמש, או אז אכיר את קול פעמיך ואדע להבחין ביניהם ובין כל הצעדים האחרים. צעדיהם של האחרים מבריחים אותי אל מחילות העפר. ואילו צעדיך אתה יהיו באזני כקול נגינה אשר תעיר אותי לצאת ממחשכי מאורתי. שור! הרואה אתה את שדות הקמה המשתרעים שם? איני אוכל לחם. על כן אין לי חפץ בדגן, אף לא ענין בשדות-בר. והרי זה דבר מצער! אך שערך כעין הזהב. מה טוב יהיה חלקי לכשתאלף אותי! זכור אזכור אותך בראותי את השיבולים הזהובות, ורשרוש הרוח בקמה יערב לאזני מאוד... ....................................... הנסיך הקטן אילף את השועל. אך הנה הגיעה שעת הפרידה... אהה! - קרא השועל- בכה אבכה אם תעזבני... בך האשם,- אמר הנסיך הקטן-כי לא נתכונתי כלל להרע לך; אתה ביקשתני כי אאלף אותך... אמת, נכון הדבר- הודה השועל. אך כעת בכה תבכה!- אמר הנסיך הקטן. אכן...- השיב השועל. אם כן, אתה נמצא מפסיד! לא, אני נמצא נשכר בגלל עין הזהב אשר לשיבולים... ------------------------------------------------------------ גאולה לעולם, גאולה לעולם! אנטואן דה סנט-אכזופרי. ------------------------------------------------------------ החלטתי לא לתת לאף אחד לאלף אותי. אני לא שייכת לאף אחד, ואף אחד לא יכול לשחק בי. אני לא צריכה אף אחד. רואים את הנקודה? לא סנוביות. ---- אמרו לך פעם שלפעמים אתה ממש מזכיר את אח שלך? [ליצירה]
תגובות