ולפעמים היא חושבת,
למה רק לי אין דוד גיבור שנפל במלחמה?
עדי .
-
אני אחלום לנצח...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אויש.. ..מהמחשבות האלה, שלא נעים לנו (לי לפחות) להודות בהם. חזק וקולע. [ליצירה]
- [ליצירה] נכון... זה כמו אחרי פיגועים, לא עלינו, קודם כל מקווים שלא נפצע או נהרג מישו שמכירים וכשזה קורה מצטערים שלא מכירים אפילו מישו אחד, כי אז קשה יותר לכאוב באמת... שלא נדע צער. [ליצירה]
- [ליצירה] ... חס וחלילה לא רוצה דוד גיבור כזה מעדיף דודים חיים , באמת אף פעם לא חשבתי אפילו בכיוון הזה , את יודעת זה גם נשמע מאוד אגואיסטי . [ליצירה]
- [ליצירה] באמת? פשוט, אני מכירה המון אנשים שכן חשבו את זה. וגם לא מנקודה של "לא להתחבר לצער". זה אכן אגואיסטי, אבל- תחשוב מנקודת המבט של מי שאומר את זה.... ילדה בגן, אפילו, רואה את כולם עצובים, מתפארים בדודים הגיבורים שלהם, שמתו במלחמה. תראה את אלה שיצאו ממנה חיים, אבל בלי עין או משהו כזה. זה הערצה, סגידה אליהם.... במובן מסויים. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שזה נכון אבל... מכיוון שנתת את זה ככה במשפט אחד הקורא (שבמקרה זה הוא אני) לא מצליח לפתח אמפתיה כלפי הדמות שאומרת. נכון שכולנו לפעמים רוצים סיבה שנטיל בה את כל סיבות הצער שלנו ועוד זה יהיה לגיטימי, והעולם יחבק אותנו, אבל משפט כזה תלוש מהקשרו לא גורם לי להתחבר אליו, על אף שיש בו מן האמת. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה עצוב ולפעמים נכון. [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב ומרגש... מאוד קולע... ולפעמים גם די נכון אפילו שזה כואב... תמיד בשמחה! :) בת מלך... [ליצירה]
- [ליצירה] נכון. [ליצירה]
- [ליצירה] זה אמיתי? אין מילים. יפה. (אתה באמת יודע ספרדית עד כדי כך טוב?? שכויח!!) [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה. אין מה לומר. גדול. מושלם. היי, מייאש. לא להצליח להתנתק ממנה, נו, אולי תיתן לזה עוד צ'אנס. [ליצירה]
- [ליצירה] כרוניקה של תשובה ידועה מראש- הכותרת, נראה לי- ממעיטה את השיר. ממעיטה את התפילה. או שלא הבנתי. [ליצירה]
- [ליצירה] כפפות? זה אמור להיות מאיים? [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים. מדהים ביותר. אני חושבת שיהיה חזק יותר בלי שלוש הנקודות בסוף שתי השורות האחרונות. נקודה אחת תשאיר יותר חוזק. לפחות באחת מהשורות. חוץ מזה, ממש יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] הו, תודה לך! אכן, ממש חוצפנים, אלה. כאילו, פסדר, מה שהם אמרו אז בסבבה, אבל כזאת נימה של זילזול! אם הייתי מכירה אותה, הייתי מרביצה לה. (אני מכירה אותה, אני מרביצה לה.) [ליצירה]
- [ליצירה] לשקוע בשינה, לתת לשינה לשקוע בך. תתקע את השינה במקום הראוי לה. בהישג יד, אבל לא קרוב מידי. היא עמוקה, תיכנס ולא תדע איך לצאת, תחשוב שאין כבר שום סיבה לצאת, צריך לדעת להפסיק. שים אותה על המדף. היא הסוד שלך, שאף אחד לא יגלה לעולם. תעטוף אותה בספר, בכדורים, בחלב חם. כשעוטפים משהו הוא פחות נגיש. אז מה יצא לך, הא? השינה האידיאלית לא צריכה תחפושות. אתה כבר תזהה אותה בחלומות טעימים שיעבירו לך את הלילה בנעימים ולא תזכור אותם כשתקום - הם שייכים לה, הם ילכו איתה. ==================== מלא ניגודים. ניגודים של אמצע הלילה. ניגודים טהורים. מזדהה בכמה קטעים. ואני התחלתי ללמוד תורה מתוך שינה. וחבל על דאבדין ומשתכחין. [ליצירה]
- [ליצירה] לצחי נוי- לא יודעת עד כמה זה לא מודע. יכול להיות שזה לא מודע. אבל אני בהחלט מסכימה איתך. מכל האווירה של השיר ה'צעקני', קריאת האינדיבידואליסט - קריאה, מניפסט צעקני, אני לא אלך בשביל - רק בגלל שמישהו צעד שם קודם. אהיה אינדיבידואליסט - אשליט זאת על עצמי. לא אעשה משהו שמישהו עשה מקודם. חייב לחדש. אבל לא תמיד זה טוב לחדש. לפעמים עדיף ללכת בדרך בה כולם הולכים. לא חייבים לדרוך על העקבות של הקודמים. אפשר לחדש גם בשבילים הקיימים. [ליצירה]
- [ליצירה] המממ. כתבתי הרבה, ואז חשבתי שעדיף שלא. אהבתי את כל ההתנהלות של הזמן בשיר. השיר הוא כביכול מעל-הזמן. וכולו נותן את ההרגשה הזאת, של איטיות - אך שם השיר הוא "פרידה מהירה". קביעות של זמן - מול השתנות ותהליכים. הזמן עוצר, קופץ, רץ, שוחה לאיטו, והכל בבת אחת. זה יפה. דבר שני שחשוב לומר, קשה להתקדם ככה. השאיפות ישאוך אל העננים ויקלו ממך את משאך, אבל התככים יגרמו לך להשתכשך בבוץ טובעני. וקצת קשה ככה להתרכז במשהו. עוד חודש בדיוק ראש השנה. מותר, ואף רצוי, להתחיל כבר מעכשיו את התשליך. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא מכירה את השיר המקורי, אבל נראה טוב. חוץ מה- "עשיתי בשבילך", נשמע קצת קטוע, תקוע, אבל אולי זה ככה גם במקור. [ליצירה]
תגובות