ולפעמים היא חושבת,
למה רק לי אין דוד גיבור שנפל במלחמה?
עדי .
-
אני אחלום לנצח...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אויש.. ..מהמחשבות האלה, שלא נעים לנו (לי לפחות) להודות בהם. חזק וקולע. [ליצירה]
- [ליצירה] נכון... זה כמו אחרי פיגועים, לא עלינו, קודם כל מקווים שלא נפצע או נהרג מישו שמכירים וכשזה קורה מצטערים שלא מכירים אפילו מישו אחד, כי אז קשה יותר לכאוב באמת... שלא נדע צער. [ליצירה]
- [ליצירה] ... חס וחלילה לא רוצה דוד גיבור כזה מעדיף דודים חיים , באמת אף פעם לא חשבתי אפילו בכיוון הזה , את יודעת זה גם נשמע מאוד אגואיסטי . [ליצירה]
- [ליצירה] באמת? פשוט, אני מכירה המון אנשים שכן חשבו את זה. וגם לא מנקודה של "לא להתחבר לצער". זה אכן אגואיסטי, אבל- תחשוב מנקודת המבט של מי שאומר את זה.... ילדה בגן, אפילו, רואה את כולם עצובים, מתפארים בדודים הגיבורים שלהם, שמתו במלחמה. תראה את אלה שיצאו ממנה חיים, אבל בלי עין או משהו כזה. זה הערצה, סגידה אליהם.... במובן מסויים. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שזה נכון אבל... מכיוון שנתת את זה ככה במשפט אחד הקורא (שבמקרה זה הוא אני) לא מצליח לפתח אמפתיה כלפי הדמות שאומרת. נכון שכולנו לפעמים רוצים סיבה שנטיל בה את כל סיבות הצער שלנו ועוד זה יהיה לגיטימי, והעולם יחבק אותנו, אבל משפט כזה תלוש מהקשרו לא גורם לי להתחבר אליו, על אף שיש בו מן האמת. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה עצוב ולפעמים נכון. [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב ומרגש... מאוד קולע... ולפעמים גם די נכון אפילו שזה כואב... תמיד בשמחה! :) בת מלך... [ליצירה]
- [ליצירה] נכון. [ליצירה]
- [ליצירה] הפעם אתה צודק. [ליצירה]
- [ליצירה] אריאל, אולי תגיד את זה לאח שלך? שיער אסוף (לבנים!) זה לא יפה! עדי (שאין לה כמעט שיער כי ילדות חמודות מהמרכז קליטה בלוד חשבו משום מה שהוא יפה והן רוצות גם והתעללו בי עד שחציו [לפחות!] נתלש, אז היא בכלל לא יכולה לאסוף את השיער. טוב, כמעט. ) [ליצירה]
- [ליצירה] הוי, חזרתי לכאן, ואני מזדהה עד עמקי נשמתי. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. גרם לי לבכות. מזדהה חבל"ז.......... אבל באמת. [ליצירה]
- [ליצירה] לפעמים, לפעמים הלב צריך להראות שהוא נפגע, בשביל שיהיה לה למה לחשוב פעמיים! ובסוף פוגעת גם בעצמה, רק בגלל שהוא לא צעק. אוף. שיר נכון. לא הייתה אחיזה. העשן. וואו. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] נו, פלך. יא פלכית אחת, זה נשמע כמו קריאה בתורה. טוב, מניחה שזה באמת מדבר על משהו בסגנון. ד"ש וכאלה. [ליצירה]
- [ליצירה] ---- אהבתי את השפה שכתבת את השיר. זה מקסים. והרעיון הועבר, ממש טוב, לפי דעתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אוהו. חוסר היכולת לצאת, הצורך במתווך, מאיפה הוא בא? מהו הכלא בו הדמות נמצאת? לקראת הגרדום. החיים כדרך שמטרתה היא סופה? אכול ושתה כי מחר נמות. ספר לי על אוכל ושתיה כי מחר נמות. בניגוד לנסיך הקטן, הציור לא צריך להפוך למשהו אמיתי. זאת המציאות שמנסה להיכנס לתוך שבלונת המילים, הקווים, הציורים. יש כאן את הרצון בדברים הטובים, אבל לא להסתיר גם את המוות. את העצב שבתמונות. הידיעה שהמציאות רעה, אבל הרצון, בכ"ז, לקבל תיאור מפורט על 'מה שקורה שם'? נהניתי. שמרתי. סיכנשתי. [ליצירה]
- [ליצירה] ערכות הסברה נגד אנטישמיוּת. (עדי, לא להיכנס לוויכוחים פוליטים עכשיו, כשהדם עוד טרי כל כך...) היום בא אלינו אדם, איש טוב, מח"ט באיפהשהוא, בא להסביר על מה שקורה שם, והכל. אני ראיתי מחבל שסוחב בכוח ילד בשביל לעבור איתו את הכביש, שלא יירו בו הצלפים. מה סוחב, הילד נפל, התגלגל, והוא מושך אותו, בשביל לעבור את הכביש. רק ביחד, רק ביחד נוכל לנצח. ערכות השמדה עצמית. לפעמים יש לנו ביד יותר מידי ערכות השמדה עצמית. הסברה נגד אנטישמיות. אתם יודעים, הערבים רשעים, רוצים לראות רגל? -- שנהיה בריאים אמן. [ליצירה]
- [ליצירה] גלי עטרי? אני?? רק דנה ברגר (: [ליצירה]
תגובות