אם לא היה חושך- לא היה אור, כי לא היה מה להאיר.
ואם תדליקי פנס באמצע היום, זה לא יוסיף שומדבר.
רק כשיש חושך, אנחנו מבינים כמה אור יש, בעצם.
נפקא מינה- בשעותינו הקשות, כל הטוב מתגלה. ורק להסתכל מסביב- ורואים כמה שזה נכון.
בקיצור--
אופטימיזם.
[ליצירה]
==>
אם לא היה חושך- לא היה אור, כי לא היה מה להאיר.
ואם תדליקי פנס באמצע היום, זה לא יוסיף שומדבר.
רק כשיש חושך, אנחנו מבינים כמה אור יש, בעצם.
נפקא מינה- בשעותינו הקשות, כל הטוב מתגלה. ורק להסתכל מסביב- ורואים כמה שזה נכון.
בקיצור--
אופטימיזם.
[ליצירה]
הוי, רעיה,
זה ממש מפחיד.
מפחיד שאי אפשר לכבות.
מפחיד שאי אפשר להגיע אליו.
ולכל אורך הקטע נדמה היה שהנה וזה מתאפשר ושמול הרצון החזק הזה כלום כבר לא יכול לעמוד
אהבתי ממש. אהבתי את הירוק. זה יפה. שבוע טוב.
[ליצירה]
אוי,
זה כל כך עצוב...
(מקווה שמשום מה מנותק ממציאות כלשהי?)
"חתמנו את היותנו", זה משפט יפה.
והדיוק והסדר שבכל פועל ופועל בשיר, שקדנות, נו, על פרטים קטנים והכל - חתימה, מדידה, למידה, שברירי, תקנה, הדרכה, כל כך מדוייק - שזירה.
ולעומת זאת, ההרס.
זה, זה,
זה אדום ושורף בעיניים.
(והזכיר קצת זך - הבית השני של גדול הוא האומץ לחכות. סתם, הזכיר.)
(ואתה, נושא אלומותיו, ברוך שובך!)
[ליצירה]
דווקא אלים זה טוב.
הרבה אָלים. הוא אלים, אתה אלים, כולנו אלים, במיוחד באדום ככה, ככה אני אוהבת. אדום אדום אדום, המון אדום יוצא נשפך אלים אלים,
במיוחד בשלכת.
----
סתם, נוסטלגיה. הזותי מהלוני טונס כמובן אמרה את זה פי אלף יותר חמוד ממני.
[ליצירה]
וואו,
ממש מזדהה.
לפעמים אי אפשר להיאבק כל כך ו
מה יש חוץ מלבקש
ולפעמים זה לא מוּדע.
אז איך.
(אגב, זה 'להברא', בלי ת', לא?)
כל כך אהבתי.
יהיה טוב.
[ליצירה]
משחקים במחבואים,
מתחבאים מהחיים,
אמא לא מחפשת אותנו.
זרוק לי קוביית סוכר,
למשחק יש טעם מר,
אמא לא מחפשת אותנו.
בוא נצא מהפינה,
אמא לא מבינה...
תגובות