אין האור מאיר- אלא מתוך החושך.
(שלט על הקירות, שרד יומיים בערך עד שהורידו אותו.)
עדי .
-
אני אחלום לנצח...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] * בגלל זה אנחנו רואים מהשחור של העין... [ליצירה]
- [ליצירה] ... איך את רואה את זה? תסבירי. זה חשוב. [ליצירה]
- [ליצירה] ==> אם לא היה חושך- לא היה אור, כי לא היה מה להאיר. ואם תדליקי פנס באמצע היום, זה לא יוסיף שומדבר. רק כשיש חושך, אנחנו מבינים כמה אור יש, בעצם. נפקא מינה- בשעותינו הקשות, כל הטוב מתגלה. ורק להסתכל מסביב- ורואים כמה שזה נכון. בקיצור-- אופטימיזם. [ליצירה]
- [ליצירה] לפחות- לפחות לא נסת. [ליצירה]
- [ליצירה] *. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, זה.. יש לזה אווירה שכזאת של לידה מחדש, כל האווירה של השיר, וכל שורה ושורה עם משמעויות יפות כל כך, אווירה של טהרה. איזה כיף לי שחזרתי לכאן. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. אבל- לראות את המסלול המדויק של החיים, רק בשביל ההנאה שבפריצתו?? (אם הבנתי נכון....) כאילו- למה לא.... להגדיר את הדרך כשונה- מראש? [ליצירה]
- [ליצירה] שאלות.. א. עדיף רוחמה?! ב. עדיף לא רוחמה...? ג. השמשתמש באמת בא מ"לא רוחמה", של הושע? (מרגישה חכמה) [ליצירה]
- [ליצירה] יצחק, מה נסגר? הו, הו. וזה לא את, זה אתם. [ליצירה]
- [ליצירה] רוצה לבכות? תשאיר את העיניים פקוחות פקוחות בלי למצמץ, זה יבוא גם עם כל האפקטים הנלווים, העיניים האדומות והכל. למען האמת- אפילו עם העצב. תופעה מעניינת. כשאתה בוכה, גם אם זה לא אמיתי, אתה נהיה עצוב. ולהיפך. אם תחזיק חיוך מאולץ, תהיה שמח- אפשר להסתכל על זה כסוג של דיסוננס קוגנטיבי- איך זה יכול להיות שאני עצוב, הרי אני מחייך. מסקנה: אני צריך להיות שמח. ואז נהיים שמחים. ולהיפך. השיר ממש יפה, אהבתי את ה'הצפתי מבט'!! [ליצירה]
- [ליצירה] שוקולד, דבר מתוק שכמותו. תנשוך, תנשוך. הן יותר מתוקות. והיא תאהב את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] מעלה חיוך של אושר. [ליצירה]
- [ליצירה] ... משהו לא הסתדר לי בשורה השלישית מהסוף? [ליצירה]
תגובות