מכוש נניפה!
עם טוריה ביד,
נצא אל הקרב.
לעבר האופק,
נפלס דרך.
עם הלמות מקבת,
העתיד ייצב!
שמואל ירושלמי
-
משורר ופעיל ציבור ידוע. יליד 1972. בארץ מאז 1988. בעיקר, כותב שירי-מחאה פוליטיים
לקט יצירות
- השילו מסך האדישות!
- בני עלומים, יֵסוֹלו דרכי העתיד!
- ענני – יורה
- הבחירות - הצגה לשוטים
- זכר סטאלינגרד וקוּרְסְק
קשור אלי
- [ליצירה] ביקורת ספרותית. אין ספק כי זוהי יצירה דגולה ומומלצת. כאמור, מוטיב הטוריה משמש מוטיב מרכזי בשיר, והוא מסמל את האידאולוגיה האינדיבידואלית הסוציאל-קומוניסטית שהאני השר מיצג. המכוש, כהד לטוריה, מחזק את עניין המוטיב. כמו-כן, דרכי העיצוב היחודיות תורמות להעברת המסר באופן תת-מודע. השיר כולו (וכן כל שיריו של המשורר הדגול הזה), כתוב בסגנון אפוריסטי. בבית הראשון ניתן לראות סתירה לכאורה, שבאה להדגיש את דרכו המיוחדת של האני השר. "עם טוריה ביד / נצא אל הקרב" - האבסורדיות שבציאה לקרב עם טוריה, ממחישה לנו את שאיפתו של האני השר ואת דחפו העז לצאת לקרב, לא משנה עם מה - אפילו טוריה. בבית השני האני השר מנסה לפלס (בעזרת הטוריה) את דרכו אל האופק - דבר רחוק, חלומי, לא ברור. לפיכך, גם הכותב עצמו לא מבין לאן הוא בדיוק מתפלס לו, אבל העיקר שהטוריה ביד. בשיר ישנם הרמזים למובאות ספרותיות או מקראיות, המעשירות את השיר באסוציאציות ורעיונות. הבית הראשון מרמז בבירור לפסוק מישעיהו ב' (וגם ממיכה): "וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות, לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה" (או בגרסת מיכה: "וכתתו חרבותיהם לאתים וחניתותיהם למזמרות, לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדון עוד מלחמה") הפסוק מדבר על הפיכת כלי המלחמה לכלי עבודת אדמה, תהליך שיתרחש באחרית הימים, כאשר לא תהיינה מלחמות. כפי שציינה פרופ' רונית רייטר, המשורר מציג גישה הפוכה מהפסוקים הנ"ל, גישה המובאת באחד מספרי הנביאים, אם אינני טועה איפושהו בתרי-עשר. אשמח אם מישהו יביא מקור. הנביא עליו אני מדברת, אומר לעם לכתת את חניתותיהם ומזמרותיהם, ולהכין מהם כלי מלחמה, כי לא נותרו מספיק כלי מלחמה ויש להלחם גם בעזרת טוריות (או המתכת שממנה עשויות הטוריות). הרמזים נוספים נמצאים בשורות האחרונות: "עם הלמות מקבת, / העתיד ייצב!". המילה "מקבת" מקשרת אותנו ישירות ליצירתו המפורסמת של שייקספיר, ואף המילה "הלמות" מזכירה במצלולה את המילה "המלט". שורה זו מכוונת את הקורא אל המונולוג המפורסם, "להיות או לא להיות", העוסק בשאלת החיים: האם כדאי להתאבד, או שמא מוטב לחיות בזבל. על שאלה זו עונה המשורר: "העתיד ייצב!". אמנם עכשיו הכל מעורפל, הדרך עוד לא ברורה (עיין בפרשנותי על המילים "לעבר האופק, / נפלס דרך"), אך בעתיד - הכל ייצב. לפיכך, המסקנה הנעלה שאליה מגיע האני השר לאחר התהליך שהוא עובר במהלך השיר, היא שיש לחיות בזבל. קדימה; אל העתיד! לפחי - האשפה, נצעודה! [ליצירה]
- [ליצירה] פחחחחחחח משועממת... אבל משקיענית... [ליצירה]
- [ליצירה] שמואל, אינו - ממחזר; יצירות! פשוט; יש לו - מוטיב, חוזר! סגנון - ספרותי, יחודי - לו; חשבת פעם, על המשמעויות - הרבות; הטמונות, במילה - טוריה?! הגימעטרי"ע, של - 'טוריה - קם", היא - שלום; כלומר: הטוריה, תקים - את; השלום! יחי - סטאלין! הקומוניזם, התקוממה! שמואל - לשלטון! [ליצירה]
- [ליצירה] רוב תודות לך, נשמת אני, כמובן, לוקחת את מקצועי ברצינות, וכל מבקר ספרותי הראוי להתכנות כך, חייב להיות משועמם אך משקיען. את מוזמנת לקרוא את שאר תגובותי על יצירתו הענפה של שמואל. (דרך א': להכנס ללינק "תגובות היוצרים" אשר בצד שמאל, ושם לחפש את שמי. דרך ב': למצוא בתוך שיריו של שמואל, שירים שהגבתי עליהם). בברכת עם הטוריה - נלחומה; בקרב! נמישה. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן חסר לה בורג... אבל זה טוב שזה ככה : ) [ליצירה]
- [ליצירה] פחחחחח... מטורפים, כולם. [ליצירה]
- [ליצירה] האמת - יחסית נחמד חבר'ה, לפחות תהיו מקוריים בירידות [ליצירה]
- [ליצירה] כבר היו לי שירים עם המילה טוריה [ליצירה]
- [ליצירה] פחחחחחח אז אתה מודה שאתה ממחזר יצירות? [ליצירה]
- [ליצירה] D-: לדעתי זאת דווקא עבודת קודש... ואכן, ממש כיפיית... ;) [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי פיצול האישיות אין לי מחלה כזאת. פשוט, לדעתי, אין שום סתירה בין התנגדות למלחמות ואלימות, לבין תמיכה במאבקים צודקים נגד בעלי ההון. [ליצירה]
- [ליצירה] אז כך! אני מפרסם בהרבה מאוד אתרים בארץ ובעולם, בלי להסתכל מה תהיינה התגובות. לכן, אין לי שום עניין לפרסם דווקא באתר צורה, אלא בצורה אני מופיע במקביל להמון המון אתרים נוספים. ומה שדווקא כאן, אני זוכה למטחי ביקורת יותר מגזענית על דעותיי, אז אין זאת אשמתי, אלא אשמת החינוך הגזעני, שלמרבה הצער, העולם שורץ בה. [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי מילים בשירה נכון, בעברית הרגילה והמקובלת בדיבור היומיומי, צורות לשוניות, כגון: תִיסוֹרוּ, וכו', נחשבות לבלתי תקניות, אולם, בכתיבה ספרותית, מקובל ואף מותר לשנות מילים ולהתאיצן ליצירה מסויימת. ולגבי אנה שמש אזלת השנאה אנה..., אז במילה אזלת, התכוונתי לסיום; ואנה, אז פה פשוט שיניתי משמעות המילה, ושמתי אותה במקום: כאן; הֵנָה. [ליצירה]
- [ליצירה] בושת וחרפה לממשלה הזו לגבי אמירתך: כבוד! לממשלה המטומטמת ואכזרית הזו, רצוני להעיר, כי לא עלינו ממשלת זוועה כזו, הפוגעת בעניים וקשי יום, כדי שיהיה לה כסף לנהל מלחמות נגד פלסטינאים. גם אני פגוע ממשלת זדון הזו; לכן, אל לך לשיר הלל לכנופיית בריונים, ברשותו של רב - הקצבים ונותן חסות לשחיתות בניו. בושת וחרפה, לבוחר הישראלי, הן משמאל והן מימין, הנותן ידו לדוקטרינה הציונית של השלטון הישראלי; דוקטרינה, שפירושה - שיעבוד לצמיתות למלחמות ולשפיכויות דמים. עד כאן! [ליצירה]
- [ליצירה] בהמשך לתגובתי הקודמת פשוט, השתמשתי בשמות הללו בתור אלגוריה ספרותית. [ליצירה]
- [ליצירה] למערער על העברית שלי אל תהיה דאגה לעברית שלי. העברית שלי, הנה תקנית ונכונה ביותר. [ליצירה]
- [ליצירה] ועוד משהו אפילו את המילה אסקופה עם ה', אפשר לפרש כעקב רגל, במקום מפתן. הרי, כאסקופה, יכול להאמר, גם כתחת אסקופה. לפחות בדימוי פיוטי. [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי הגשמת הציונות בנגב לכל אלה, שמציעים לי לממש את הציונות על ידי בניית בית בנגב, אז שיידעו להם: אני בכלל לא ציוני; ולדעתי, על המדינה להיות שווה לכל אזרחיה, ולא ליהודים בלבד. [ליצירה]
- [ליצירה] ממש לא! השיר מכוון לנשק האטומי בכלל, ולצורך להתנגד לו. בברכה! [ליצירה]
- [ליצירה] לרן לידיעתך, רן, בכתיבת שיר, מותר להשתמש בכתיב לקוי, לצורך חריזה. למשל, אפשר לומר: דגלי - אדום ולא דגלי - אודם; או: שמש לוהט ולא לוהטת. כך, גם בכתיב הקטע: שמי - קודר/ קודרים. בברכה! [ליצירה]
תגובות