בהתחדש פריחתה של ציפורן האדומה, בשׂמי – אביב, כל הסביבה רוחשת. השמש בוקעת, בתקוות – שחר יום חדש; תכלת – השמיים, כים, ממעל רוגשת. כזוהרו של אוקטובר, הקם בעלומיו לתחייה, השדות סַחור – סַחור, עוד יפרצו בלהבת – התפרחת; בשצפי – נחלים, חבצלת תכחל; להק – עגורים, בין ענני – צחור, יישא בשורת – התזרחת!