[ליצירה]
אוקיי, אז ככה.. יש לי כמה הארות, אני מקווה שזה יעזור.
אני אתחיל בקטע הטכני.. כשקראתי את השיר (??.. אני הייתי מסווג כקטע) היציאות מהחריזה קוטעות ומורידות מהעצמה! "המתחיל במצווה אומרים לו גמור" וזה נכון גם לגבי חרוזים... מעבר לזה, לדעתי העניה (אך בוודאי החמודה... **לשון דניאל זמיר**) המחסור במרווחים גם קצת מוריד מהעצמה, זה מונע מהקורא לעכל את מה שקרא, וככה הרעיון מגיע פחות עצמתי. בנוסף לזה, מתחילת הקטע הרעיון כבר די מובן, אולי כדאי לנסות להלביש את הקטע בקצת מיסתוריות, היא גורמת לעניין רב יותר, ואח"כ הרעיון מגיע לקורא מאוד חזק..
בקטע הרעיוני... הרעיון יפה וטוב, אבל הוא טומן בחובו אתגר מסוים בגלל שהוא נושא מאוד "חרוש", הקושי הוא כמובן להצליח לחדש ולהראות את הדברים באור מרענן.
תרשה לי לחלוק עליך מעט לגבי השורה "...מפסיד למראה החיצוני שכלל לא חשוב" ברור שהפנימיות מאוד חשובה, וברור שהיא חשובה יותר מהחיצוניות, אבל גם לחיצוניות יש משקל וחשיבות! החיצוניות מראה איך הבנאדם רוצה להציג את עצמו, איך הוא רואה את עצמו, והיא גם באיזשהו מקום משקפת חלק מפנימיותו (ותמיד יש יוצאים מהכלל)!
["...או שמא הם היהודים האמיתיים?..." קצת היה לי קשה להבין בהתחלה איך לקרוא את זה, הייתי מחליף את "או שמא" ב"האם"...]
אחרי כל זה חשוב שתדע שלא משנה מה כתבתי, העיקר שהשיר הוא שלך, והוא מדבר אליך!! אם אתה מרגיש טוב עם איך שהשיר עכשיו ואתה מרגיש שהוא מביע בצורה הטובה ביותר את הרגשתך, אל תשנה שום דבר, כי זה אתה!!
שיהיה שבוע נהדר!!
תודה :-)
נ.ב.
ושמך(כנויך) בישראל(בצורה)???
