ובשובי מן האוויר
המהביל של השפלה
אשא עיני אל ההרים
הסובבים אותי סביב,
ואחבק חיבוק חזק
את הקרירות המצילה.
לכל איש יש הר
שהוא נושא על גבו-
שנתן לו שלווה
ולקח את ליבו.
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] טוב אז לא סמינר למעשה זה הוגדר כ"קורס"- מקצועיים אנחנו... ילד- אני לא אמרתי שאתה מגעיל... זה רק אתה אומר (אונה לך ואונה לך) ולגבי המסרישי- הלינק לא נלחץ לי - רוצה פרטים מדוייקים אם אפשר. [ליצירה]
- [ליצירה] *. אבל אני חצוף! וגם מגעיל! :)) ככל שאני קורא את זה יותר, אני משתכנע שהסוף שלי יותר יפה... עז מצח! [ליצירה]
- [ליצירה] ... סמינר ברמות שפירא?.. לא.. יש לי רק עוד חברה אחת (חוץ ממני) שהולכת לשרת במדרשה, והיא תהיה עוד שבועיים בסמינריון בעפרה... אני הייתי בנתניה והיה מעולה. --- רמות שפירא זה לא המקום ההוא שעושים בו את הסמינריוני אישות ומשפחה? ^-^ --- סמינריון, סמינריון, לא "סמינר"- זה עושה לי אסוציאציות של בית יעקב... (^: [ליצירה]
- [ליצירה] ואוו, אהבתי ממש. :-) [ליצירה]
- [ליצירה] *. ... וההר הוא שלו וההר לו נבו. כך זה צריך להסתיים. (מצטער על החוצפה, זה מתנגן לי בראש כבר יומיים) [ליצירה]
- [ליצירה] ... סליחה, אבל זאת באמת קצת חוצפה... (: זה השיר שלי... ומבחינתי - *כך* הוא צריך להסתיים. ואלה שורות משמעותיות בשבילי... [חוצמזה שאם אני אשתמש במילה "נבו" בשיר שלי, אני ארגיש כמו רחל המשוררת. לא שיש רע בלהרגיש כמוה, אבל אני לא כמוה...] [ליצירה]
- [ליצירה] אה, לא שמענו את זה ממך כשהשתמשת ב"צרי".. ;-) [ליצירה]
- [ליצירה] =) יצירה נאה ודיון חביב ואני גם חושבת שזה גובל בעזות מצח, ילד: יש לך שירים יפים משל עצמך למה אתה מנסה להשתלט על שירים יפים משל אחרים? ממממ?... צחוקיה כאן. וואללה התגעגעתי. אה, ומתקרבת, היו לך חברות בסמינר בנות מדרשות ברמות שפירא? ידוע לך על זה משהו? [ליצירה]
- [ליצירה] ... אויש, נו, אל תהיה קטנוני... (: חוצמזה, "צרי" זאת מילה יפה. אני לא אוהבת כ"כ את "נבו"... [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, זה כבר עניין אחר. :) @ [ליצירה]
- [ליצירה] ... חזק חזק וקשה קשה. [ליצירה]
- [ליצירה] ... ): [ליצירה]
- [ליצירה] ... סליחה על השאלה התקועה, אבל- זה צולם בעין זיתים? (יפה, אגב). [ליצירה]
- [ליצירה] ... דווקא אפשר להגיע לתוצאות לא רעות בצביעה של תמונת ש/ל, אבל כמובן שזה לא יראה כמו הדבר האמיתי. [ליצירה]
- [ליצירה] ... היי, תירגע. מי החליט שכיוונתי לאירוטיקה? יש עוד דברים בזוגיות, נדמה לי. ונניח שכן. אני מחליטה מה מביך אותי ומה לא. לא אף אחד אחר. [ליצירה]
- [ליצירה] ... יפה *מאוד*. אהבתי בהחלט. במיוחד את "צרורות צרורות נאספים כוחות". [ליצירה]
- [ליצירה] ... ממ.. אני לא רואה את זה כך. קודם כל, אף אחד לא שולל את הרעיון של "תפילה מחוץ למסגרת"- בנוסף לתפילה הרגילה. להתבודד, לדבר עם הקב"ה, לצאת לשוח בשדה... אלה מושגים שדיברו עליהם כבר לפני הרבה שנים.. וגם ריקודים בתפילה זה לא דבר שהרב קרליבך המציא. וזה מצויין לדעתי. אבל.. קודם כל, עניין התפילה ביחידות, תפילה אישית- זה טוב, אבל זה לא מספיק. ביהדות החשיבות של הקהילה, של היחד היא מאוד מאוד משמעותית, וגם אם נראה שלכאורה היה אולי הרבה יותר טוב להתפלל ביחידות, להתכוון ולהתרכז כמה שרוצים- צריך להתפלל במניין. והמניין מקבע. ואני לא חושבת שיש בזה רע. כן.. צריך לתת מסגרת לדברים, תפילה קבועה מתוך סידור, במניין, בבית כנסת. ככה זה החזיק מעמד אלפי שנים... ברגע שתפזר את זה לכל רוח (תרתי..) לא יישאר מזה כלום אחרי זמן מועט מאוד. בחסידות מדברים על "אש שחורה" ועל "אש לבנה". האש הלבנה זו הרוח, הנשמה, הכיסופים, הרצון להתדבק בבורא... והאש השחורה זו המסגרת, המצוות, החוקים, ה"קיבעון" כביכול. ואי אפשר לזה בלי זה. התורה כתובה באותיות של אש שחורה, על גבי קף של אש לבנה. ובין האותיות השחורות, שממסגרות ונותנות את הכיוון המתאים, נשאר מספיק מקום לאש הלבנה להתפרש, ליצור, להתעלות.. צריך את שני היסודות האלה, בכל דבר וגם בתפילה. תפילה ללא כוונה לא שווה כמו שכוונה ללא תפילה לא שווה. ואתה יודע מה, לפי ההלכה דומני שתפילה ללא כוונה בכל זאת שווה יותר. כלומר, להתפלל צריך. בכל מקרה. כי האש הלבנה תמיד קיימת, גם אם היא נחלשת היא תישאר. אבל האש השחורה זה דבר שאסור לאבד אותו בשום אופן... [ליצירה]
- [ליצירה] ... כן, מישי, זה גם נכון.. מה שמייחד את השיטפון הזה, מה שהופך אותו לכ"כ טוב- זה שאני מאפשרת אותו לא לעיתם קרובות. [ליצירה]
- [ליצירה] ... יו. |צביטה בלב|. [ליצירה]
- [ליצירה] ... ממש חזק... דיבר אליי מאוד. [ליצירה]
תגובות