בשעה שאורות של סליחה נדלקים
שקולות ניגונים נמסכים בבכי
שנשורת שנה מתפזרת כנסורת
אני נוסע
כבן מלך על פלגי מים
מלוחים
ונושא על כתפי
שאיפות
ותככים.
רן *
-
"La vida es del color del que yo quiera verla..."
(החיים יהיו בצבע שבו אני ארצה לראות אותם)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] המממ. כתבתי הרבה, ואז חשבתי שעדיף שלא. אהבתי את כל ההתנהלות של הזמן בשיר. השיר הוא כביכול מעל-הזמן. וכולו נותן את ההרגשה הזאת, של איטיות - אך שם השיר הוא "פרידה מהירה". קביעות של זמן - מול השתנות ותהליכים. הזמן עוצר, קופץ, רץ, שוחה לאיטו, והכל בבת אחת. זה יפה. דבר שני שחשוב לומר, קשה להתקדם ככה. השאיפות ישאוך אל העננים ויקלו ממך את משאך, אבל התככים יגרמו לך להשתכשך בבוץ טובעני. וקצת קשה ככה להתרכז במשהו. עוד חודש בדיוק ראש השנה. מותר, ואף רצוי, להתחיל כבר מעכשיו את התשליך. [ליצירה]
- [ליצירה] .. הו, רן, כ"כ רציתי לכתוב שזה כ"כ יפה, אבל.. מה זה התככים הזה? לא מבינה. [ליצירה]
- [ליצירה] --- לא מסכים. [ליצירה]
- [ליצירה] --- גם אני יודע... [ליצירה]
- [ליצירה] --- זוהרן, לא זוהרם. כנען ובבל הן ארצות. מיהן לוקסור ופלמירה? ומי תשוב להיות יהלום המזרח - יפו או עזה? [ליצירה]
- [ליצירה] --- לכן בדיוק הניסוח, רק מפני, ולא ולו רק מפני. [ליצירה]
- [ליצירה] הבהרה נקודת אי-הבהירות ביני לבין הבל בנוגע לרב ההומוסקסואל היתה: האם בגלל שפעם פעם הוא קיבל תעודה מסכנה "שאומרת שהוא עבר את הבחינות הראשוניות ביותר של הרה"ר, הא נשאר רב גם אחרי שהוא כפר, או שלא." (ציטוטו) זר, אהבתי את מה שעשית (אם כי...) שנינו אומרים שלא, ואם ייתכן כי ניתן להבין הפוך מדבריי, הריני מודיע שזו היתה כוונתי. [ליצירה]
- [ליצירה] --- אני אוהב לכתוב קטעים כאלה, להתיישב עם דף היכנשהוא ולתעד. וזה בירושלים שלי, וחמוד. אהבתי את הסבתא השלווה. אפקט העדר כתגובה לשינוי תמיד מעניין אותי. הסבתא השלווה היא בטח אדם מאוד מאושר ושלם עם עצמו. [ליצירה]
- [ליצירה] --- שיהיה לנו לילה מלא אור. מזדהה. בלילה הרגש שולט. מוכר עד כאב. לבן בחלום שחור. ירח מלא. -- תובנות יפות. [ליצירה]
- [ליצירה] --- אח, נועם, אני יושב כאן ואומר לעצמי נועם, אתה מיוחד. ושוב קראתי, ושוב אמרתי. [ליצירה]
- [ליצירה] ההתחלה דיי פושרת, אבל מרגישים ב"תוספת המאוחרת" עוצמות גדולות, וזה יפה וחזק ומורגש. בהחלט עומד כשיר בפני עצמו. [ליצירה]
- [ליצירה] עדי, הבהרה... (אמנם כתבתי את זה בפורום, אבל שזה יהיה גם פה) הסיפור לא אמיתי ומומצא, אבל כתבתי אותו על המציאות שאני מכיר, ואלו הדברים האמיתיים בו- בוני הכלב שלי, האישה הארגנטנאית זעופת הפנים עם כלב הרוטווילר, השיחה שניסיתי לנהל איתה (במציאות היא היתה הרבה יותר קצרה), החבר שלי עם המילון והשכנה שלו, ו... אולי קצת מהאופי שלי, שהכנסתי לערן. [ליצירה]
תגובות