[ליצירה]
האחד והיחיד
בע"ה, כשתזכי להתחתן אוךי אישך יכירך כראוי, או לפחות נתח ניכר ממך. תכל'ס, כמה שנחתור בתוכינו, אף פעם לא נצליח לראות הכל כמכלול, אפשר אם רוצים מאד בימי חיינו הדלים לתחקר את כל מי שמכיר אותנו לעבור חתיכה חתיכה וללמוד אותה ולנסות לדמיין את המכלול של כולם ביחד, זה דומה למכלול של רשת תצפיות, כשמנסים ללמוד גיזרה הולכים לכל המצלמות ורואים בכל אחת איך היא רואה את השטח בזוית ובחלק המיוחד לה וככה אפשר ליצור לפחות בדמיונינו תמונה פחות או יותר שלימה של עצמינו. שיר ממש נפלא
[ליצירה]
מקסים.
כיף לראות שיש עוד משהו כמוני שיודע לחוש את האור, את הצבעים את העוטף אותנו.
אני ממש מבין את התחושה ואתה ממש קלעת במילותיך לתיאור החוויה.
ממש חוייה היה לי לקרוא את שירך.
[ליצירה]
רואים
רואים את הסדקים, וכן הסדקים רואים את החיים ששחקו אותם וערפם החשוף למול עיננו שרואים רק את הצל השחור שלהם את החלל שנותר ממה שהיו בימי בחוריהם טרם נהיו לחורים אפלים.
החיים שוחקים ועושים אותנו לשחורים.
"אל תראוני שאני שחרחורת ששזפתני השמש"...
וחולות התחככו בי ורוחות זעפו מול פני התמימות,
אל תאמרו שאשמתי, פנו לאל הרוחות
שישים גבול לחול כפי ששם לימים
שימנע מהטבע לפגוע בתמימים.
הסדקים בסלעים לא נפצעו בסכין,
זו שחיקה איטית של שנים,
זו חילול איטי מבפנים
והחושך הוא רק הצל של אבני חן צעירים.
אהבתי, מדהים!
תגובות