בע"ה.
אדם נכנס לעולם הזה עם בראשו ויוצא ממנו ברגליו.
הלך רוח
-
אוהב את הכנות.
שונא את הציניות.
אוהב את השפה שלנו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ישי! איך אתה יכול להיות כזה בלתי רגיש ולהתייחס לזה רק כסתם תמונה! אתה לא רואה, ילד/ה כלוא/ה בידי המשטרה ילד/ה! על מה, מה עש/תה? ולניצן ופרח, אין ספק שתפסת תמונה חזקה ומפלילה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה את? זה מדהים. [ליצירה]
- [ליצירה] אפחד, לא העיר על זה, השיר ממש מאד יפה אך ה"עשו אותי באצבע" לדעתי ממש הורס ולא שייך לכל האוירה וחבל. [ליצירה]
- [ליצירה] אהה.... אם לא הבנתם היתה זו פליטת אנחה של נחת שלווה ועונג רב, כמה ערב לחיך, איך אפשר שלא להמליץ על שיר כל כך יפה, כל כך מחוכם ותמים שכזה, איך זה שכוכב אחד מעז? כן, מעז יוצא מתוק וזה בהחלט שיר מתוק מעין כמוהו. [ליצירה]
- [ליצירה] :) הא? אפח'ד לא הגיב? זה ממש חמוד. [ליצירה]
- [ליצירה] חמודה! כל כך מוכר. מזדהה עם כל רגע. אך בחייך, לא צריכים להיות כאלה עקשניים, החיים לא שחו- לבן, מנסים, מרגיעים את המצפון, וכשהשני לא רוצה, אז אפשר לחזור בשקט ובנחת להתרווח בכיסא. זבשלו!!! ועתה כמה מילים על אופן הכתיבה:1. קולח 2. שוטף (את המחשבה ומסיט אותה מטירדות היומיום) 3.בקיצור, ממש יפה, ותמשיכי לשתף אותנו יותר בחויותיך. [ליצירה]
- [ליצירה] :) שימחתם אותי מאד. האמת עם ערוגה, הכותרת כבדה קצת. אומר וידוי קטן, זה זמן שאני מחפש אינטרנט, כדי לשנות את שם השיר. ולהוסיף שורה. מה לדעתכם יותר מתאים; " בוא אבוא ברינה" או "נושא עלומתו"? -מיקה, ניכנסת חזק לקטע. אני נבוך. -ציידת ודיק לוש, כן, עני בהחלט יכול להתאים כאן, כל עוד לא מצאתי, הריני כעני המקבץ אותות חיבה וחסד ויודע שבינתיים, היא ממתינה לי בפאת השדה, אך, עד שאגיע לשם הדרך ארוכה ובינתיים אפשר רק ללקוט וללקוט וכשבסוף אגיע, היא תמתין לי שם עם הלחם וה(ברית) מלח. -דיקלוש, את קרובה מאד, אני בעצמי לא יודע לנתח את זה ולפרש, (יתכן ושיגרתי אותו מוקדם מדי). -כנרת, חמודה. תודה. אין מילים. [ליצירה]
- [ליצירה] וואוו, זה מדהים [ליצירה]
- [ליצירה] רחל (הא עליתי על שמך, למרות שלחשו לי שכבר הזדהת באתר, אבל בכל זאת)*\* אני קורא את הקטע שלך שוב ושוב ואני מוקסם איך במילים אחדות את קולעת לתסכול שפוקד את הורינו נוכח התופעה של בנים הסרים מדרך אבותם ונוטשים תורת אימם. רעיון יפה אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] הבעיה בעין של רחל היא אולי במיקום, לא בפורפורציה, היא קצת נמוכה מדי היא צריכה להיות בגובה האף והיא יורדת קצת מתחת לאף. אך, גמני מצטרף לקודמי, ציור יפיפה, הם ממש דומים אחד לשני, רואים שהם קשורים, יש בהבעה שלהם ערגה אחד לשניה, אם כי יעקב לא מסתכל לה בעיניים! אולי הוא מסתכל מעבר ורואה שהיא עתידה שלא להקבר עימו ועל כן הוא בוכה. [ליצירה]
תגובות