פיזרתי עצמי
רסיסים רסיסים
וחילקתי שי
לכל מי שאהבתי.
חלק אחר ושונה ממני
מצוי בידיו של כל אהוב
וכל אחד מהם
מכיר בי את החלק שאצלו.
מי יבוא
ויחבר אותי מחדש?
מי יבוא ויכיר אותי
בחתיכה אחת?
בע"ה, כשתזכי להתחתן אוךי אישך יכירך כראוי, או לפחות נתח ניכר ממך. תכל'ס, כמה שנחתור בתוכינו, אף פעם לא נצליח לראות הכל כמכלול, אפשר אם רוצים מאד בימי חיינו הדלים לתחקר את כל מי שמכיר אותנו לעבור חתיכה חתיכה וללמוד אותה ולנסות לדמיין את המכלול של כולם ביחד, זה דומה למכלול של רשת תצפיות, כשמנסים ללמוד גיזרה הולכים לכל המצלמות ורואים בכל אחת איך היא רואה את השטח בזוית ובחלק המיוחד לה וככה אפשר ליצור לפחות בדמיונינו תמונה פחות או יותר שלימה של עצמינו. שיר ממש נפלא
[ליצירה]
האחד והיחיד
בע"ה, כשתזכי להתחתן אוךי אישך יכירך כראוי, או לפחות נתח ניכר ממך. תכל'ס, כמה שנחתור בתוכינו, אף פעם לא נצליח לראות הכל כמכלול, אפשר אם רוצים מאד בימי חיינו הדלים לתחקר את כל מי שמכיר אותנו לעבור חתיכה חתיכה וללמוד אותה ולנסות לדמיין את המכלול של כולם ביחד, זה דומה למכלול של רשת תצפיות, כשמנסים ללמוד גיזרה הולכים לכל המצלמות ורואים בכל אחת איך היא רואה את השטח בזוית ובחלק המיוחד לה וככה אפשר ליצור לפחות בדמיונינו תמונה פחות או יותר שלימה של עצמינו. שיר ממש נפלא
[ליצירה]
...
אכן...
---
"לכמה שניות"-?
אודיה, אין לך שום מודעות עצמית.
את *תמיד* כזאת... (:
'תגעגעתי אלייך, אגב... פשוט המחשב שלי עושה בעיות ולא הצלחתי להחזיר מסרישי.
[ליצירה]
...
תגיד לי, מר לוגן, אם כב רמדברים על "יותר טובים"--
אין לך כבר משהו יותר טוב לעשות חוץ מלהיטפל לאיזו יוצרת, לעבור יצירה-יצירה ולרדת עליה?
אמנם כשאדם מעלה יצירה לאתר הוא לא מצפה רק לנופת-צופים, אלא גם לביקורות בונות, אבל.. בחייאת, זאת לא צורה (תרתי!).
תגובות