נופת צופים, כבר אמרתי פעם?
כשתלכי
על סלע המחלוקת *
אתיישב
*השורה הזו יושבת מצוין באמצע, על כל המשתמע ממנה.
"מי שצמא לכל מחווה של חסד,
אוזנו תופסת -
איך הקריאות חוצות את הרחוב"
מתוך אוירת השיר הקסום
נפרד לעוד יום נפלא.
[ליצירה]
נופת צופים, כבר אמרתי פעם?
כשתלכי
על סלע המחלוקת *
אתיישב
*השורה הזו יושבת מצוין באמצע, על כל המשתמע ממנה.
"מי שצמא לכל מחווה של חסד,
אוזנו תופסת -
איך הקריאות חוצות את הרחוב"
מתוך אוירת השיר הקסום
נפרד לעוד יום נפלא.
[ליצירה]
חמוד ביותר.
תמיד חשבתי על הרוסים שהם מסובכים כאלה, שמבינים רק את עצמם.
בלי להכלילי ולהשמיץ חס ושלום. אני מכיר כמה אישית, אנשים נפלאים וגאונים (חשוב לציין), בינהם כמה המשוכני האתר.
תמיד כשאני שומע רוסית, אני מרגיש חסר אונים, כאילו הם מלחששים מילות קסם, מה זה? א'נ לא מבין כלום!
[ליצירה]
מוכר
קראתי, וחשבתי, מאיפה אני מכיר את הסיפור הזה?
ממש מוכר לי!
לרגע הייתי בטוח שיש פהגניבה, זיוף, אך משהו בי התנגד ואמר שזה לא יוכל להיות והכיא הוכחות בקטעים שאף סופר לא היה כותב, ואז נזכרתי, הרי קראתי את זה לפני שנה פה באתר.
לוליק!
קבל זאת כמחמאה גדולה, אם הצלחתי לחשוד בך שכתב זאת סופר מפורסם אז אשריך.
[ליצירה]
בעניין הבית, הלוואי שהסיוט הזה יגמר ונעורר ולא יהיו לא טרקטורים שחורים, ולא דחפורים ירוקים-חומים, והילדים עוד יוסיפו לרדת במדרגות למשחק הרחוב כדרכם של ילדים בכל העולם, (גם עם זה על שפת החוף המערבי-דרומי של ארצינו).
שמחתי מאד לקרוא את שירך, הוא מפתיע, הוא חי.
תודה ושבת שלום.
[ליצירה]
קלעת!
ממש הצלחת לתאר בכשרון רב תחושות שאני כל כך מזדהה איתם, אני ממש מכיר את התחושה הזאת שבלילה מאוחר חסר משהו ואז מנסים לסדר את המחשבות וכותבים ועייפים מדי ולא מרוכזים (טוב בקטע הזה זה לא בדיוק התיאור שלך), ואז רוצים לדבר אם משהו שמתגעגעים אליו וכשלא מצליחים לברר בדיוק מתגעגעים, מגלים שבעצם מתגעגעים לעצמנו (אני ממש נחשתי את הסוף כי הכרתי את זה מעצמי.
שנזכה יותר להיפגש בעצמנו.
שבוע טוב!
הלך.
[ליצירה]
תודה למגיבים.
רוחי- אותה הרוח וכטיבה של רוח, היא משנה את כיוונה לעיתים. כעת זה סתו ובסתו מחפשים עלים נטושים שכמותי אדמה חמה ואוהבת. (עוד לא מצאתי, אני רק צופה ותוהה אם היא גם צופה ואיך).
ושוב, תודה.
[ליצירה]
קרועה, סרוטה, חבורה, חבולה, ילופה, גלופה...
אני יכול לקלל אות ךבעוד אלף ברכות מיני אלה, פשוט הוצאת לי את המעיים מרוב צחוק.
אבל, זה לא סתם מצחיק, זה מחוכם, עליתי על הפטנט שלך, את פשוט הלכת תמיד על הבלתי צפוי, שזה כידוע ליודעי דבר, המצע שממנו עשוי הומור טוב.
תגובות