נופת צופים, כבר אמרתי פעם?
כשתלכי
על סלע המחלוקת *
אתיישב
*השורה הזו יושבת מצוין באמצע, על כל המשתמע ממנה.
"מי שצמא לכל מחווה של חסד,
אוזנו תופסת -
איך הקריאות חוצות את הרחוב"
מתוך אוירת השיר הקסום
נפרד לעוד יום נפלא.
[ליצירה]
נופת צופים, כבר אמרתי פעם?
כשתלכי
על סלע המחלוקת *
אתיישב
*השורה הזו יושבת מצוין באמצע, על כל המשתמע ממנה.
"מי שצמא לכל מחווה של חסד,
אוזנו תופסת -
איך הקריאות חוצות את הרחוב"
מתוך אוירת השיר הקסום
נפרד לעוד יום נפלא.
[ליצירה]
המ...
הלואי, שהיינו מרגישים כך תמיד.
זה, עניין של הרגל, זה ודאי נראה כך מהצד אצל מי שיש לו/ה עיניים טהורות.
(כנסי ל'תפילת יחיד' שלי, תגלי צורה אחרת של הסתכלות על שחרית, ממקום אישי מאד).
[ליצירה]
לאחת אלמונית וליבלבו
איך שאני מכיר את הרגע הזה, אני יושב באוטובוס ומאזין (בלית ברירה לשיחות פלאפון של אחרים, אפשר ללמוד על בן- אדם כל כך הרבה מזה, וגם העניין הזה, לנסות לנחם ילד ממרחק, וואי וואי.
בלבו, אני מצטרף גם לסערת ההתרגשות, תגובות פיוטיות כאלו הן ענקיות, עושה לי חשק לקרוא יצירות שלך.
טוב שיש אחת אלמונית שתוליד אצלך פוריות כזאת.
[ליצירה]
הו
בעזרת ה'.
איזה איחול את מבקשת, בקרוב? בעיטה? אכישנה?
גם לך, יום אחד זה יקרה, ואז כבר לא תזכרי שהיית במצב שונה, אני כל כך מזדהה עם התחושה הזאת שחבר מתחתן ואז זה כבר לא אותו דיבור, ומדברים בעיקר על החיים שלו. (אם בכלל אפשר לתפוס אותו לשיחה).
אהבתי את המשחקים עם הסיר,
ועם כל הכבוד, את מרגישה נסיכה שמגיע לך צפרדע?
[ליצירה]
תודה למגיבים.
רוחי- אותה הרוח וכטיבה של רוח, היא משנה את כיוונה לעיתים. כעת זה סתו ובסתו מחפשים עלים נטושים שכמותי אדמה חמה ואוהבת. (עוד לא מצאתי, אני רק צופה ותוהה אם היא גם צופה ואיך).
ושוב, תודה.
[ליצירה]
חזק!
למרות הכל, אני לא אוהב את דחילו, אני יודע שהוא יוכל להציל אותי, אבל, הוא גם יכול לגרופ לי באמת לאבד את רחימו, את הריקוד שלו, את השמחה שלו, את העליצות ושחוק.
תגובות