נופת צופים, כבר אמרתי פעם?
כשתלכי
על סלע המחלוקת *
אתיישב
*השורה הזו יושבת מצוין באמצע, על כל המשתמע ממנה.
"מי שצמא לכל מחווה של חסד,
אוזנו תופסת -
איך הקריאות חוצות את הרחוב"
מתוך אוירת השיר הקסום
נפרד לעוד יום נפלא.
[ליצירה]
נופת צופים, כבר אמרתי פעם?
כשתלכי
על סלע המחלוקת *
אתיישב
*השורה הזו יושבת מצוין באמצע, על כל המשתמע ממנה.
"מי שצמא לכל מחווה של חסד,
אוזנו תופסת -
איך הקריאות חוצות את הרחוב"
מתוך אוירת השיר הקסום
נפרד לעוד יום נפלא.
[ליצירה]
טוב זה מורכב
קודם כל מאד נהנתי ואני מצטרף לכל חבר המגיבים הנ"ל ביחוד בקטע של השילוב הכ"כ משתלב של הטקסט המקורי אם החוייה האישית שלך.
לא יודע אם האחרים שמו לב ואם את התכוונת לכך בכלל, אך אני שומע גם מעין קצב אחיד בשיר וזה גם אלמנט נוסף שמוסיף הרבה חן. (למשל: החוצה לחופשי- משמרה בקרבי, ועיפה מהמראות- עד כלות).
אם במילים "ואתה משמרה בקירבי" התכוונת שאת לכודה ואינך מסוגלת לפרוץ לחופשי, אני מברך אותך שתצליחי ותרשי לעצמך לפרוץ את הגבולות ולא לפחד, ככל שאנו מגדילים את מגרש המשחקים של נשמתינו, היא יותר חופשית לנוע ולהמריא. הרחיבי את גבולותיך ואת מה שאת מרשה לעצמך ומעיזה. חבל להתיאש ולוותר וסתם לצפות לעת בו "הישועה" (אני מקווה שהבנתי לא נכון, זה נשמע כמו בקשה לסיום תפקידינו עלי אדמות), חבל להתיאש, נסי לפרוץ, הקב"ה כבר יתן את הכוחות.
ותמיד תמיד תמשיכי להודות, (בברסלב אומרים שזה פתח לכל הישועות והשפע).
אגב, בקשר לעניין של ההמראות והעייפות ולמרות ההמלצות שלי לנסות לפרוץ את הגבולות (כי זה נשמע כמו המשאלה שלך, רק שאת עייפה בשביל זה), צריך לשמור על איזון, להמריא ולנוח.
בהצלחה בדרכך, נשמע שאת שואפת לגדולות והן אכן מוכנות לך.
[ליצירה]
באתי להגיד שזה ים מצןלם בשקיעה, שעיבדת את החלק התחתון שלו במחשב למעין מריחה של צבע שמן- דוקא יפה, אבל אז ראיתי את השאלה וקלטתי שזה בעצם פרווה (כנראה של כלב או פרה).
תגובות