ים של עבודה...
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לעניות חעתי, יש יותר מדי שמים בתמונה. אבל חוץ מזה מת על השנינויות שלך (כעך עוטה) וגם לי זה נראה שזה אתה בתמונה? [ליצירה]
- [ליצירה] זה אתה? נראה שאתה מאד עסוק. הים הוא יפה. איבשת הגלים טובה להניח את הלב מרגושיו. אשרי מי שמרבה לשבת ליד הים. [ליצירה]
- [ליצירה] מכל מלמדיי השכלתי, ומערוגה יותר מכולם. אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים, אמר ד"ר סוס, ואשרי מי שיוצא וחוזר עם חוויות מגניבות מצולמות. היה כדאי לצלם מקצת יותר רחוק, אם לא היו כל מיני שיחים ועשבים בים שהיו מפריעים לקומפוזיציה. חוץ מזה שיש משהו עקום בתמונה. זה צולם בדיגיטלית? אבל יפה. חיבבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] ע-נ-ק!!!! גפ התמונה, וגם הכותרת שמוסיפה כ"כ הרבה... הזוית, המיקום, הרעיון, החדות - הכל מתגבש ליחד לתמונה פשוט נפלאה... אהבתי איך שהוא יושב על הכסא.. ואת המים שמטפטפים ממנו (מהכסא P:)... והגלים.. וההר של בצד מוסיף המון... זה פשוט.. אין.. [ליצירה]
- [ליצירה] הלואי עלי! מצחיק.... : ) [ליצירה]
- [ליצירה] אדיר!!! אבל זה נראה דווקא די סתלבט |אייקון הולך לנקות לשבת| [ליצירה]
- [ליצירה] דווקא זה מסתדר לי שהאופק עקום. כאילו הכל כל כך רגוע שגם (זהירות! משחק מילים!) האופק זורם לו בעקמומיות..רעיון מעולה. הצלחת ממש יפה להפוך משפט של עומס לדבר הכי רגוע בעולם, ועוד בשנינות עדינה שכזו..! אם התמונה הייתה יותר חלקה, זאת אומרת בלי ליכלוכים קטנים כאלה, אז היה יותר נעים בעין..למרות שעכשיו זה גם מאד ברור. התחלתי לסתור את עצמי, אז אני אפסיק. שיחקת אותה, יא ממזר קטן. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את הכותרת השנונה. [ליצירה]
- [ליצירה] גדוווווווווווווווווווווווווווול!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] תמונה יפה, אבל קו האופק כל כך עקום! אהבתי ממש את המים המטפטפים... [ליצירה]
- [ליצירה] . אחחחח. איזה תענוג צרוף מהכתיבה הזורמת הזאת. היה ללא ספק יעיל לקרוא אותה. האמת,גם אני חשבתי כמו אחתוש, שמדובר בבחורה בשם יעל, אבל אז נזכרתי ביצירותיך על מרכזניקים והבנתי שגם משמעות אחרת יכולה להכנס. שקויעח! (ושילד יגיד מה שהוא רוצה). [ליצירה]
- [ליצירה] 114 מצטרפת לשרשר, מיקה מוה? אין אחר! והיא על בגרויות תכתוב, כי היא חושבת שזה טוב. היא לא יודעת עד כמה מסוכן לכתוב על עניינים כאלה כאן- כי יש כאלה,לא נעים שבחוסר נינוחות נעים כשנזכרים הם בתיכון ומה עשו אז לא נכון- איזה ציונים קיבלו, ואיך ישבו והתאבלו במחשבות על עתידם, ולמה לא למדו מוקדם... אני אחד מאלו ש היה להם ללמוד קשה ואם אוכל להתפרנס ודאי יהיה זה דרך נס. בקיצור ובלי הטפות של זקיינים לאלו שעדיין מאיישים ת'תיכונים, אומר תודה לגברת מיקה שאת השרשור כאן לא הפסיקה ויחד עם מי שעוד לא התעייף ל 120 נגיע בכיף. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מקווה ששימע'לה הספיק לומר "שמע ישראל", כי ל"מודה אני" הוא כבר לא יזכה... (ומה זה באמת ה"גוש" הזה שמועך אותו בכד?) [ליצירה]
- [ליצירה] . זה טוב כי יש עניין של לגלות טפח ולכסות טפחיים- לדוג': "מיטתה הריקה של תינוקת שפעם אהבתי"- זה כתוב עדין וגם טעוּן. מצד שני, זה שאנחנו לא מבינים מה הולך זה קצת גורע. קיצר, יכולתי לכתוב את התגובה שלך והייתי אומר אותו דבר. "אהבתי ולא הבנתי" מ.z. [ליצירה]
- [ליצירה] ספתהשלי אוף, סיפורים על זקנים טובים עושים לי רע. א. בגלל שגם לי היו פעם כאלה. ב. כי לסבאים של היום כבר קוראים סבא זיו או סבתא מעיין. מזתומרת? סבאים אמורים להיות זקנים! אני לא בטוח שסבא איציק ישאיר יותר תפוח לסבתא מורן. ירידת הדורות... שקוייח בכל מקרה. **** ארבעה פרחים בסולם ממזי. [ליצירה]
- [ליצירה] טובי כאן ממזר. קבל שאתמול קיימתי שיחה ארוכה עם המקצוענית שירים שרה בערוגה על נושא הנדב"ר, עד כאן? רות. כמו כן עכשיו אני יושב מול המיוחד פיקסלים לטובת קריאת יצירות והגבת תגובות עד כאן? רות. קבל דו"ח מצב, 10 קטנות מתחילת האירוע תאילנד של הנשימה שלי בעקבות קריאת היצירה שלך. המקצוענית כרגע מולי במשני נייד אז אני אעלה מולך מתישהו. יש א'? [ליצירה]
- [ליצירה] 102 שלום לכם וגם ברכה! אורי מה שלום אחותך? ושל עדי, והבל גם מה בכלל נסגר איתם? השרשור הזה פורח ומגבולותיו בורח- אנשים רבים נוספו ואפילו נסחפו להציע שידוכים מוזרים ומופרכים ילך לו איש ה"עם" עם "בלי" הציע איש ההבלים ואת עצמה עדי הציעה (חייב לומר- זה די מפתיע...) איני רוצה לדעת כבר לאן יוביל הטירוף המשורשר, כי גם ל"כיפה" הוא הגיע וזה אותי כלל לא מרגיע רק אבקש לי בקשה שבאמת היא לא קשה: התחילו שוב למנות תגובות והתחשבו לא רק באבות רוצה אני להיות חתום על תגובה 100,אם העניין לא סתום ואם אפשר שלא למנות את הכפילות של הבנות ש"התפלקה" להם תגובה ואותי קצת איכזבה שלחו נא לי פרס ניחומים ונפגש ביום מן הימים. (חייב להוסיף כאן: מישי,נפגש ביום מן הימים, בתאריך שיהיה נוח לי!) [ליצירה]
- [ליצירה] נדב היקר. אכן, ככה זה בחיים. פתרונות קסם לא יופיעו לך כשתהיה במבוי סתום, מול קירות האבנים של המציאות. ברור שה"קטע" דרש שימוש בסצנה קולנועית קיטשית, שגיבורים נקלעים אליה ויוצאים דרך פלא. או שהם מוצאים דלת או משהו, או שהיריות שהצופה בסרט שומע, מסתבר שהרגו את הפושע, אך כאמור- בחיים, הבמאי לא יציל אותך אם לא תציל את עצמך. ניתוח עמוק יותר תוכל למצוא בספר "המרד השפוף" של גדי טאוב, שם מנתח טאוב את "ספרות זולה"- סרט שפועל על-פי אותו עיקרון, שאם הגיבור צריך להספיק משהו תוך זמן קצר הוא צריך לעבוד מהר, ובאותה מידה הוא עלול גם להיכשל. בשאר הסרטים, על-פי טאוב, "הגיבור לא צריך לנעול את מכוניתו כיוון שהוא יודע שהיא לא תיגנב, שכן היא דרושה להמשך הסרט" (הציטוט איננו מדויק,אלא על-פי הזיכרון) בחיים האמיתיים עובדים קשה... עלה והצלח! קבל "פרח" לכבוד ל"ג בעומר. [ליצירה]
- [ליצירה] . באנגלית זה נשמע כנראה, אבל בעברית ממש לא, צר לי. מזכיר לי (לרעה) את "כן אדוני, אני טובה בבוגי", "מלון קליפורניה" של "הנשרים", או "לך מערבה" של "נערי חנות חיות המחמד". [ליצירה]
- [ליצירה] בית דגון. תשלח ל"בירוקרטיה" של מרק שיינקמן, שם בטח יטפלו בזה... [ליצירה]
תגובות