כיוון שיש לכם (לך ולילד) בעיה עם ביקורת מהסוג הזה, היות ואין בה משהו בונה, אז אני אשתדל להגיב כמו שצריך.
רגע...
מה אפשר לשנות...?
איזו ביקורת אפשר להעלות פה...?
מה מפריע לי?...
טוב, נכנעתי...שום דבר לא מפריע לי, הכל נראה לי מצויין כמו שזה... אין ברירה- תאלץ למחוק את התגובה הקודמת שכתבתי לך. עד שאני אמצא משהו בונה.
[ליצירה]
תגובה נאותה
כיוון שיש לכם (לך ולילד) בעיה עם ביקורת מהסוג הזה, היות ואין בה משהו בונה, אז אני אשתדל להגיב כמו שצריך.
רגע...
מה אפשר לשנות...?
איזו ביקורת אפשר להעלות פה...?
מה מפריע לי?...
טוב, נכנעתי...שום דבר לא מפריע לי, הכל נראה לי מצויין כמו שזה... אין ברירה- תאלץ למחוק את התגובה הקודמת שכתבתי לך. עד שאני אמצא משהו בונה.
[ליצירה]
נדב היקר.
אכן, ככה זה בחיים.
פתרונות קסם לא יופיעו לך כשתהיה במבוי סתום, מול קירות האבנים של המציאות.
ברור שה"קטע" דרש שימוש בסצנה קולנועית קיטשית, שגיבורים נקלעים אליה ויוצאים דרך פלא. או שהם מוצאים דלת או משהו, או שהיריות שהצופה בסרט שומע,
מסתבר שהרגו את הפושע, אך כאמור-
בחיים, הבמאי לא יציל אותך אם לא תציל את עצמך.
ניתוח עמוק יותר תוכל למצוא בספר "המרד השפוף" של גדי טאוב, שם מנתח טאוב את "ספרות זולה"- סרט שפועל על-פי אותו עיקרון, שאם הגיבור צריך להספיק משהו תוך זמן קצר הוא צריך לעבוד מהר, ובאותה מידה הוא עלול גם להיכשל.
בשאר הסרטים, על-פי טאוב, "הגיבור לא צריך לנעול את מכוניתו כיוון שהוא יודע שהיא לא תיגנב, שכן היא דרושה להמשך הסרט" (הציטוט איננו מדויק,אלא על-פי הזיכרון)
בחיים האמיתיים עובדים קשה...
עלה והצלח!
קבל "פרח" לכבוד ל"ג בעומר.
[ליצירה]
קראתי שוב אחרי הרבה זמן, בעקבות ההקפצה.
הסיפור נשאר יפה כמו שהיה בזמנו, רק שעכשיו הוא יותר מובן לי.
אז לכל מי שטען שהפילוסופיה כבדה מדי לילדה בסיפור, שפשוט יבין שהילדה היא רק פלטפורמה להעביר את התובנות לקורא, בשאיפה ובהנחה שהם לא יהיו כבדות מדי עבורו.
לגבי הדברים עצמם- ה"מבוגרים" באמת מעצבנים כשהם מסתגלים רציונלית כ"כ על כל מה שנראה לנו,התמימים, כקסום.
הבעיה הרצינית מתחילה כשאנחנו מתחילים לפוצץ לעצמנו את בועות התמימות. זה קורה לצערנו, כשמתבגרים.
רק טוב.
[ליצירה]
עם התקדמות הסיפור שנאתי את שמשון יותר ויותר, ולקראת סופו גם הבנתי את הקטע- אני ואשתי כרגע בדרכנו לבן גוריון...
להלן הסיפור של מי שיצאה לפניך עם שמשון. זקני האתר ודאי מכירים.
[ליצירה]
[ליצירה]
לא מדובר כאן בשחרור,
וכל העסק לא ברור,
אבל אם אסתכל בלוח
אוכל לומר שדי בטוח
עד סוף החודש הבא
לא אראה את הצבא
אני חוזר ללמוד תורה
קצת מחשבה וגם גמרא
זה מין הסדר שכבר נקבע
בין הצבא והישיבה.
טוב,כמו שאמרה מיקה
ואחר כך בלי סוף העמיקה-
נושא השרשור הוא עדיין בתך,
(תסתכל בתגובות ותדע בביטחה)
ומוזר שרק ב"נָגָלת" התגובות השלישית
נודע שמרב היא בכלל בשישית...
וממה שהתרשמתי,קצת לא נעים-
נראה שמרב כן עוסקת בציוֹנים...
ואם לא ברבים,לפחות באחד,
שדואג שתמיד לא תהיה היא לבד...
ותיקון לך אורי אם אפשר פה לתת-
טעית בעניין "היצירה הנצפית"
כי רבות וטובות יש, מלבד "איזה חג"
שמרוב שנצפו המחשב חטף באג
אבל אין שום ספק, (אם מרב מאוכזבת)
ששיר זה כבר זכה ב"היצירה המוגבת"!!!
[ליצירה]
סדנת ההסתלבטות על שמואל ירושלמי
פותחת שעריה לציבור הרחב. אם פירסמת שניים וחצי הגיגים ב"צורה" תוכל לבוא לכאן ולכתוב מה שבא לך.
להגיד שלא צחקתי מהשיר והתגובות? צחקתי.
להגיד שאני מסכים איתו?, אני לא מסכים עם אף מילה. אבל חבר'ה, דחילק, הבנאדם לא כותב בסגנון שלכם, הוא לא בגיל שלכם, ומה לעשות- הוא שמאלני והוא קומוניסט. אין הרבה כאלה. שיתרגמו את השירים שלו לאיזו שפה שבא להם, עדיין זכותו לפרסם מה שבא לו בלי שילדים פה יוציאו לו לשון.
אל תדרדרו את האתר.
[ליצירה]
כהמשך לשרשור ההסכמה עם ערוגה אומָר שגם לדעתי הצדק איתה.
אחרי שדובר כ"כ רבות על צנזורת איכות באתר, דירוגין למיניהם וכד'-
לענ"ד אין מקום ל-ה-ו-ד-ו-ת לכל מי שהשקיע לא יותר מדי דקות ולא יותר מדי פיקסלים (אם כי לפעמים כן מדובר ביותר מדי...) כדי לפרסם משהו שכולם יראו.
(ולא אכחיש שזה חטא שגם אני חוטא בו לעתים)
צריך לתת ביקורת כששייך
צריך לפרגן כששייך,
וצריך לא להתחנחן יותר מדי,אם מגזימים הפידבק כבר הופך להיות לא משמעותי ויצא שכרנו בהפסדנו.
(אני לא פונה ח"ו אישית לתמי אלא מתייחס לנושא בכללותו כי הוא עלה כבר מספר פעמים באתר)
לפעמים גם צריך לדעת לא לכתוב תגובה ארוכה זה עלול להיות מייגע.
די.
[ליצירה]
.
כמה חיכיתי! אלוהים! כמה חיכיתי שהילד הזה יכתוב סופסוף שירים שגם אני אבין ואוכל להנות מהם...
ילדזנחום, אהבתי בעיקר את ב',אבל התגובה מתייחסת לכולם.
עלה והצלח!
תגובות